חיים קשים...

הולכת בדרך,


מסתכלת למעלה לשמיים-על המלך.


עשית למעני דברים טובים,


אך שמגיע הרע מתעצבנים ואז עוברים.


החים האלה לאף אחד לא מושלמים,


חשבתי שיהיה טוב..אבל תיראו מין אלו חיים.


אני שומעת לרוב סיפורים,


רואה מזוויות אחרת את הדברים.


פעם מישנתה לטובה,


ויום למחרת חושבת על חזרה בתשובה.


מסתכלת אחורה ,על הדברים שעשית,


מסתכלת על ההווה אני עדיין לא מבינה למה את החברות לא בנית.


היינו..חברות כל כך טובות,


אבל ניפרדנו כי לא היה לנו כ''כ הרבה ברירות.


אין לי מושג למה עשית את זה אבל אני בטוחה שאתה עושה את זה לטובתי,


מה לא עשיתי כדי ליחיות בשקט עם עצמי.


כשרע חושבת על שיהיה לי טוב יותר למות,


אך מי בכלל ירגיש את זה?מי יחוש?


בעולם הזה אין לאף אחד רגשות,


אין להם לב....הם סתם אוהבים ליחיות.


אבל מזה שווה לפעמים ליחיות?


אם אין כלום ומה שנותר זה רק לבכות.


קשה בחיים,


ואף אחד לא סובל כשמתים.




כולם חיים רק מדיבורים,


דיבורים שמיתוכם ישנם שקרים.


קשה לעצמי לשכוח את הדברים שפעם עשיתי ועכשיו אני עליהם מתחרטת,


רוצה להתחיל מחדש ולהרגיש שאני את החיים אוהבת.


רוצה לשנות בי את ההתנהגות,


את הכעס, את הכאב


את הרגשות שמסתובבות לי בלב.


פעם קראו לי ביישנית,


היום התבגרתי ויותר עצמאית.


רוצה באמת להשתנות, אבל זה קשה,


אין מה לעשות בחיים האלה צריך על כל מכשול להתגבר.


יש מצבים יותר גרועים משלי...


אז צריך ליהיות אופטימים למרות שעצוב,למרות שכואב,


למרות שהצער רק הולך וגובר.