*&לו רק ידעתי&*

בבקשה תקראו עד הסוף ותגיבו..


מביטה בעיניך וחושבת אולי הפעם יהיה לי את האומץ.. מה לא עשיתי..


זה פשוט סיפור שלא נגמר... מריצה בראש את כל ה-5 שנים האחרונות.. חושבת איך הכל התחיל אז שהכירו לי אותך.. כמה שלא סבלתי אותך...


ואח"כ המסיבה אצל עידו.. זוכר? שישבת לידי... שנינו כמו סתומים במקום לראות את הסרט פתחנו בשיחות נפש... איך לאט לאט התקרבנו...


וכל הסודות בנינו.. דברים שלנצח ישארו רק בנינו.. סודות שהבטחנו לא לחשוף לאף אחד..


את כל הימים שישבנו שעות על גבי שעות אצלך בבית למדנו למבחנים... אתה ישבת מולי כ"כ קרוב ממש צמוד אלי מביט לי בעיניים ולא מעז להגיד שאתה אוהב.. רק מביט בי מחייך ושותק.. מנגן בגיטרה.. ושר שיר שכתבת.. מראה לי תמונות מהילדות שלך וצוחק...


את היומולדת שלי שבאת אליו למרות שלא יכולת.. עשית הכל כדי לבוא.. וכשבאת ישבנו שנינו אחד ליד השני בסירה מביטים לעבר האורות.. מוזיקה ברקע.. הרעש של הגלים.. וכל השטויות שלנו שרק אנחנו מבינים...צוחקים.. מביטים אחד לשני בעינים.. כאילו אין איש מלבדנו בעולם..


את כל הפעמים שהעיפו אותך מהשיעור בגללי או אותי בגללך.. את כל הימים בבצפר ביחד שעברו רק דרך מבטים...


את כל הציורים שציירת אותי.. איזה ילד קטן.. 


את כל הדרכים שמצאנו להציק אחד לשני...


את הטיול השנתי.. שהיה כל כך כיף כי אתה היית לידי כל הזמן..


את כל ההצקות של כולם שבסוף עוד נהיה חברים.. שבסוף עוד נהיה ביחד...


זוכר את הטקס האחרון? שהתביישת לתת לי יד בחזרות לטקס..? ואחרי שאמרתי לך שאתה ילד קטן.. בטקס שינית הכל..


אני מפחדת שמחר אקום בבוקר ואראה שכל זה היה חלום.. כל זה נשמע כאילו אנחנו ביחד.. אבל לא.. והכל הכל בגללך...


אפילו ששאלתי אותך אם אתה אוהב אותי או לא שתקת... וביקשתי ממך אם אתה לא אוהב תתרחק.. אבל רק התקרבת יותר.. בלי להגיד מה אתה מרגיש...


הלוואי ורק הייתי יודעת.. הלוואי ואת קולך הייתי שומעת...


לוחש לי שאתה אוהב...