לא מגיע לי

אהבת אותי..נתת לי הכל..הענקת לי את החיים שלך את כל מה שהיה ולא היה לך..


אחר כך הלכת, השארת אותי בודדה אחרי ששנתיים נקשרתי אליך כ"כ..וננת לי להרגיש שאני אהבת חייך לעולמים..בדמעות ובעצב השארת אותי פגועה עם כ"כ הרבה כאב בלב.


ביקשתי לחזור התחננתי והמשכלת לפגוע..לא רצית. כל יום וכל היום שמעת וראית אותי עם דמעות בעיניים וכאב לא יתואר..ועדיין לא חזרת אלי ועזרת לי לצאת מן המשבר.


שלושה חודשיים אחרי הכרת מישהי, פגעת בי שוב היית איתה מול העיניים שלי ואפילו שידעת שכואב לי זה לא עיניין אותך כי היית בשלך..באהבה חדשה ואני היית עוד זכרון מן העבר.


חודש אחרי שאתה והיא כבר יחד..הפכתי להיות מישהי אומללה ומסכנה עבורך "שמקלקלת" לך את מערכת היחסים שלך איתה, מהחברה ומהאהבה שהייתי עבורך הפסקת לדבר איתי ולא יחסת אלי חשיבות בכלל.


אז איך? איך אחרי כל הכאב הזה שגרמת לי כל הבכי התפילות הכאב ההשפלה הכל הכל הכל


איך אני עדיין אוהבת?


עדיין מתפללת שתחזור?


עדיין חושבת עליך כל היום כבר למעלה מחצי שנה שאנחנו לא יחד?


למה אני לא מרפה?...


ובמיוחד שאתה כ"כ פוגע והורס אותי..