בין המציאות לדימיון...

בין הדמיון אני עפתי,


את היד שלך אני לא עזבתי.


אתה אי שם במקום שהוא לא ידוע,


ובליבי תמיד יש געגוע.


אני מחפשת אותך ולא מוצאת לעצמי מנוחה


אתה הלכת...אתה תמיד אמרת שאני הכי מתוקה.


אף אחד לא רואה את מה שהלב יודע,


אין מה להגיד כי אף אחד לא שומע.


רק אתה תוכל להבין..את מה שמתחולל פה בפנים..


אני לא אשכח את זה בחיים..


את ההרגשה


את התחושה שאתה לא כאן


עשית לי בלב בלאגן.


אבל לא מתייאשת ..עלייך לא מוותרת..


רק חולמת


על היום שבו ניפגש,


נחליף מבטים,


וניחיה את החיים!!.