מוקדש למישהו שעכשיו הוא חלק מהעבר שלי!

אני יושבת לבדי, מחפשת מה לאמר לך יש מילים שרציתי לומר לך... איך איני מסוגלת.


ישנם דברים ,אי שם בתוכי אשר רומסים אותי... מיליון דמעות לא ישיבו אותך אני יודעת כי כבר הזלתי אותן.. דע אהוב- כשאתה קורא מילים אלו התנתקתי ממך- וותרתי כי ידעתי שמאוחר מידי כי אהבתי אותך, ועכשיו זה אבוד ואני אוהבת אותך עוד.


כה הדחקתי, לא רציתי לך אהוב לגלות את עומקן של הרגשות ובאמצע הבדידות נותרתי משלמת את המחיר לפחדי...


איך אפשר לתאר, מה מרגיש בן- אדם  שאהבה מעולם לא תהיה לו אף אם אהבת אותי- לא אוכל לבקש את זאת עוד..


אני מנסה בכל כוחי לא לבכות עליך, כי אני יודעת שכל דמעה היא תזכורת נוספת לעובדה שאני לא יודעת איך לעזוב אותך קשה להעיק על נפשות עצובות...


ועכשיו נותר לי בבכי מר להפרד ממך , אהובי שמור זה השיר עם שאר שירי שטופי הרגשות כי אהבתי אותך כמה אהבתי אך מה מר הגורל- אומרת לך להתראות.


ושום דבר לא יחיזר אותך אלי, אני יודעת סליחה אהוב יקר זה ה- להתראות שלי.