מוקדש לאחת והיחידה סנדרה הנשמה

מספרים שפעם אחת, במקום כלשהו על פני האדמה, התאספו כל הרגשות והתכונות האישיות של האדם.

היה להם קצת משעמם ולכן השיגעון הציע: "בואו נשחק מחבואים!".

הסקרנות הרימה גבה ומכיוון שלא ידעה להתאפק שאלה: "מחבואים? איך משחקים את המשחק הזה?" השיגעון הסביר: " אני אכסה את העיניים ואספור עד מיליון, אתם תתחבאו וכאשר אגמור לספור, אחפש אתכם".

ההתלהבות רקדה עם האופוריה, השמחה קפצה כל כך גבוה שזה שכנע אפילו את הספק וגם את האדישות.אך לא כולם הסכימו להשתתף: האמת העדיפה שלא להסתתר, שהרי בסופו של דבר תמיד מוצאים אותה, הגאווה אמרה שזה משחק מטופש אך מה שכנראה הפריע לה באמת היה שזה לא היה רעיון שלה.

אחת...שתיים...שלוש... החל לספור השיגעון.

הראשונה שהסתתרה הייתה העצלנות- היא הסתתרה מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה, הקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה, אשר במאמצים אדירים מצאה מקום בצמרת העץ הכי גבוה. הנדיבות כמעט ולא יכלה להסתתר מכיוון של מקום נראה לה נפלא בשביל אחת מחברותיה ולכן ויתרה עליו. "חור בגזע עץ? מושלם בשביל הצניעות! מאחורי כנפי פרפר? מושלם בשביל הביישנות!". וכך הלאה, בסוף מצאה מקום מתאים בקרן שמש קטנה. התשוקה הסתתרה בתוך הר געש והאהבה בתוך שיח שושנים.

"מיליון!" סיים לספור השיגעון והחל בחיפושיו.

ראשונה נמצאה העצלנות- רק שלושה צעדים משם.

אח"כ מצא את הספק יושב על הגדר יושב על גדר ועדיין לא יודע להחליט היכן להסתתר.

אח"כ שמעו את התשוקה מרעידה הר געש.

פתאום הופיעה הקנאה וכך נמצאה גם ההצלחה.

רק האהבה לא הופיעה בשום מקום.

השיגעון חיפש מתחת לכל אבן, מאחורי כל עץ, בפסגות ההרים... וכשעמד להתייאש ראה שיח שושנים והחל לחפש בין ענפיו, פתאום נשמעה צעקת כאב: הקוצים פצעו את האהבה בעיניה. השיגעון לא ידע מה לעשות בכדי להתנצל: בכה, התחנן ואפילו הבטיח להתלוות אליה לכל מקום...



ומאז אותו יום- האהבה עיוורת והשיגעון מלווה אותה!

הסיפור הזה הוא מאיזה אתר...

אבל הוא מוקדש לבחורה היחידה בעולם שהיא גם מלכה, גם נשמה וגם מלאך...

אין עוד אף בחורה כזאת אז היא באמת מיוחדת..

קוראים לה סנדרה