אהבה שמעולם לא התחילה

רק העיניים רואות את מה שיש בנינו , רק העיניים יודעות מה שהלב מרגיש מנסה לברוח , לחפש דרך חדשה אז זה חזק ממני כה חזק... המחשבה שבאחד הלילות ליבנו יתאחדו כאחד ואהבתנו תגבור על הכול משמחת אותי נותנת לי תקווה לא לוותר עדין...


הצל אותי מהשכחה, הצל אותי מהבדידות הצל אותי בבקשה אל תניח לי ליפול אף פעם... אך אינך יכול כי אתה כה רחוק ממני ומליבי... לא תדע לעולם מה אני מרגישה, לא תרגיש דבר תשכח אותי והדרך אלי...


אני רואה לך בעיניים מה שאינך מעיז לומר, אני רואה בעינייך אהבה מפוחדת אך איני יכולה לעשות דבר ושוב אני מפסידה ושוב נותרתי באמצע הבדידות.


העצב הזה , האכזבה הזאת הריקנות שממלאה את ליבי גוברים ואני לא יכולה עוד, ולפעמים פשוט צריך לדעת לוותר , כואב שצריך ללכת כואב שלא נהיה יחד יותר המחר יהיה שונה ואחר.


הזיכרון ממך יתלווה אלי לכל מקום , לכול מקום שאלך לכל מקום שאגיע. הימים נראים כמו נצח, ושוב אל הרחוב מביטה שאולי רק אולי.... הומה הכאב ולא חדל, עוד חולמת לשוב לראותך... קשה בלעדיך כי היית יקר לליבי ומה שבלב עוד נשאר.


הלילה בין כאבי ודמעותיי היא גוועה, דמעותי אט אט כיבו אותה את אהבה שהייתה ומעולם לא הצליחה להתחיל.. את דמותך אזכור עוד שנים רבות אך אני הלילה נכנעת לכאבי וזה כה קשה שנשבר הלב אבל אני חייבת להפסיק לאהוב והלילה זה קרה, זה התחיל אהבתי נפטרה.


הבדידות סביבי עוטפת ללא רחמים, כשהלילה מגיע הדמעות זולגות אך התקווה לעולם אינה נאבדת... מחר תתחיל תקופה חדשה וכה שונה.