הבוקר שאחרי.

הרוח שורקת בחוץ,בכל הבתים התריסים מוגפים. האדמה לחה בגלל הגשם של אתמול ועל המכוניות יש טיפות שעדיין טריות. הבוקר בא כ"כ מהר אחרי הלילה ההוא.


נכנסת פתחת את התריס בחדר,והשמש סינוורה את עיניי. מביטה לבית שממול ומנסה לנתח מה קורה בפנים.אולי אם מתעוררת לעבודה ומעירה את בנה בצעקות,כדי-שחס וחלילה-לא יאחר. אולי עוד זוג נאהבים קמים בבוקר והוא מכין לה את הקפה שלה-בידיוק כמו שהיא אוהבת. סוגרת את התריס ,הולכת למקלחת כדי לבדוק אם יש מים-כרגיל אין. מדליקה את הדוד ושוטפת פנים. חוזרת לחדר,מחפשת סימנים למקות שאליו הלכת. הארון לא ריק מהבגדים שלך-מזל! נעליי הספורט כאן-זאת לא הריצה של הבוקר. הארנק נעלם ,והריח של האפטרשייב שלך עדיין באוויר. מוזר. חוזרת למקלחת,מורידה בגדים,נכנסת באיטיות כיאלו קיימת בי ההרגשה שאולי אני אשאר שם עוד הרבה זמן. המים חמים נעימים. האדים כנראה מתחילים להשפיע כשאני מתחילה לשיר . אני?! לשיר?! במקלחת?! זה אף פעם לא קרה לי. אתה יודע את זה. יצאתי ,קשרתי את המגבת מסביבי וחשבתי על הריב של אתמול..שלשום...כל השבוע זה ככה. צעקת עליי ,האשמת אותי ,אני זאת שעושה שטויות,אני זו שפוגעת. ישבתי על מיטה מאזינה לדממה. חושבת שאולי באמת אני זו שטועה כל הזמן. אבל אולי זה כבר מאוחר מידיי להתנצל. כבר עברו שעתיים מאז שהלכת כ"כ מוקדם בבוקר. אתה לא עונה לסלולרי. אולי זה בכוונה?! דיי! תפסיקי לחשוב על דברים רעים. לא כל הזמן זה ככה. ניסיון שני...שלישי...רביעי....חמישי - יש! ענית! הקול שלך אחר...עייף משהו.


-היי.


-איפה אתה?


-בחוץ.


-דאגתי לך.


-אני חייב לדבר איתך.


-על מה!?


-נדבר כשאני אגיע.ביי.


*ניתוק*


שוב מחשבות רצות לי בראש .אני בחרדה.מפחדת. יושבת .בקוצר רוח מחכה לך שתחזור. הגעת. פתחת את הדלת ..הסתכלתי עלייך וראיתי כמה אתה יפה בעיניי. כמה שאני אוהבת ומעריצה כל פרט ופרט בגוף שלך..באישיות שלך..במי שאתה. איך שאתה הולך..איך שאתה אומר לי שאתה אוהב אותי בלחישה ואח"כ נושק לי על האף...איך שהחיוך שלך גודל כל פעם שאני מדברת שטויות...החוכמה שלך שמפתיעה אותי כל פעם מחדש...הרכות ..השרירים שעוטפים אותי כל לילה.


-היי.


-שלום.


*חיבוק*


-מה שלומך!?


-בסדר. ואתה?!


-לא יודע.


-קרה משהו!?


-כן. שבי.


-דבר איתי.


-אני אוהב אותך. אבל יש משהו שאת צריכה לדעת.


-מה קרה?!


-זוכרת אותו היום!? שלשום?! שרבנו!?


-כן...


-הלכתי...לשתות...וההיתי כ"כ פגוע ו...


-אל תגיד לי ש...


-כן.


*שתיקה *


קמתי. הלכתי לחדר. למות מבכי. הלכת אחרי. נכנסת לחדר ואמרתי לי שאתה אוהב אותי מכל דבר אחר בעולם. אתה מצטער. אני יודעת. אבל ביקשתי להיות לבד. הלכת . זה כבר שבועיים שאני לא שמעתי ממך. אמרו לי שנסעת. רחוק.


עשיתי טעות. בלי לחשוב נתתי לדבר הכי טוב שקרה לי בחיים ללכת. ועכשיו זה כואב יותר ממקודם.


בוקר. התריסים מוגפים. אין מי שיפתח לי אותם כדי שהשמש תיכנס לי שוב. לחדר. לחיים.