לאט לאט אני נשברת... :(

לאט לאט בלי לשים לב אני נשברת, לאט לאט בכאב הזה אני כבר לא עומדת...לאט לאט וזה עושה את זה יותר כואב... פתאום אני מוצאת את עצמי מאוהבת בך בטירוף ואין לי יותר מה לעשות...החיים שלי שינו כיוון, אני מגלה על עצמי תכונות חדשות...פעם הייתי רעה, חסרת רגשות והיום אני אוהבת בלי גבולות...אתה שינית אותי ועשית לי רק טוב והיום אתה כבר לא איתי, אתה גורם לי לבכות..בחיים לא חשבתי שאני מוסגלת להכיל בי כמות כזאת גדולה של אהבה, בחיים לא הייתי מאמינה שאני מסוגלת לאהוב מישהו כמו שאני אוהבת אותך...ודווקא אתה מבין כולם, דווקא אתה דוחה אותי עכשיו...אחרי תקופה כ"כ יפה של אהבה אינסופית ומלאה.... הלב שלי התרגל לקבל ממך רק אהבה ופתאום עצרת, הפסקת, והוא לא מעכל את הפרידה...לאט לאט אבל במהירות רבה הוא נשבר, נחצה ואני כבר לא יכולה לשקר לעצמי שמתישהו אתה תחזור... אין לי כבר מה לעשות רק לקוות, לקוות שיהיה טוב...שהכאב הזה מתישהו יחלוף, יעבור. אומרים שהגלגל מסתובב היום הבנתי כמה שהמשפט הזה צודק...כמה שפגעתי בבנים כמה שעשיתי להם רע, היום אני אוכלת את כל זה ויותר נורא...כואב ואני מאמינה שיכאב אבל לא נותר לי אלא לקוות שתהיה תקופה יותר טובה, שהתקופה הרעה הזאת תעבור ותבוא במקומה אחרת..חדשה, כי נמאס לי כבר לסבול...וכל פעם מחדש עוד ועוד לבכות!