יושב מולי כל יום...

אני לא מאמינה שהוא יושב כל יום מולי בכיתה אבל אפילו לבקש ממנו עט אני לא
יכולה.... אני כל כך מתביישת וכל החברות שלי לא מבינות מה יש לי אני לא מצליחה לתאר
להם מה אני מרגישה שהוא עובר לידי ובטעות הוא נוגע בי... יאוווו אני נמסה... אבל
כולם הורסים לי ואמרים קרין עזבי אפילו אל תנסי כי לא ילך...

אתם שונים מידי אז אין כל כך תמיכה ולהורים שלי אני לא יכולה לספר כי הם לא מבינים
ניסיתי כבר פעם...

אז אני מוציאה את זה פה...

וצועקת את זה ....



"שחר אני אוהבת אותך................." למרות שאתה חבר של חברה שלי...

אתה לא מבין את זה אני לא שקופה כולם רואים את זה חוץ ממך...

הלוואי ותבין מה עובר עלי.. הלוואי ותבוא אליי אתגיד לי קרין גם אני אוהב אותך..

אבל אני מפסיקה כבר לחלום כי אני רק מתאכזבת יותר אז בימקום אני רק רוצה להגיד לך
שגם אם לא תירצה אותי לפחות בו ותגיד לי............