שוב מכתב שעוד ישכח.....

ראיתי אותו עובר מול עייני.... אבל איבדתי אותו באותו הרגע ובין כול כך הרבה....


ישנם כמה שמגיעים לנשמה, שגורמים לך להתאמצץ אחרים שמגיעים ללב..


ובאמצע הבדידות אני ממשיכה לחשוב עליו ואני לא מעיזה להתחיל לשכוח אותו סוף סוף..


מה קרה עם האהבה שיום אחד איחדה אותנו איך היא יכלה למות.. ואני מרגישה פחד שלא אוכל לשכוח אותך.... אני יודעת שלך ולי יש עבר שאולי לא יחזור לקרות...


בינך לביני ישנם רגשות ישנים חשבתי שלא יחזרו לעולם אני יודעת שבינך לביני יש סיפור שהשאיר אותנו באמצע הבדידות...


והדמעה שמתפרצת החוצה קורעת את ליבי אני שבויה בתוך קליפה של בדידות...


כול כך הרבה ימים של לילה כאילו אבד לנו הזמן נדמה שכבר שכחנו אושר מנסים למצוא פינה של שקט בין כל השדות המחשבה....


אך אני כבר עייפתי מאוד על שנים אבודות לא אבכה עוד...