לא יוצא מהראש!

   טוב. זה התחיל באמצע כיתה ט'. אני יקרא לו 'עדן' שיהיה לי יותר נוח לספר
בדיוק שנגמר השיעור, הוא זרק עליי נייר קטן מקומט ושהסתכלתי עליו הוא קרץ לי וחייכתי לו.... זה המשיך בשיחות באייסיקיו, במבטים בכיתה, בקריצות ממנו וחיוכים ממני.... 

בחופש הגדול בין כיתה ט' לכיתה י' , לא ראיתי אותו ממש וכבר הכרתי מישהו והייתי חברה שלו וקצת התרחקתי מעדן וגם היה לנו איזה 'ריב' קטן... כשהתחלנו את כיתה י' הייתי חברה של מישהו ושכחתי מעדן, ופתאום בבית ספר שראיתי אותו, כאילו חזר לי הכל וכאילו התגעגעתי למבטים ולהצקות האלה בנינו....
כמה שיותר ניסיתי לשכוח ממנו להתמקד בחבר שלי, וכאילו לא הצלחתי... אני וחבר שלי לשעבר נפרדנו .
ניסיתי כמה שיותר להתמקד בעדן ומלאאאאא זמן רציתי איתו משהו!

היינו נפגשים מלאאאא..... לא היה משהו מיוחד בפגישות האלה... תמיד זה היה מין רמיזות כאלה אבל שנינו התביישנו לעשות את הצעד הראשון....

בחופש שבין כיתה י' לכיתה יא' עוד פעם היה מין ריחוק והפעם היה ריב שממש לא דיברנו כי הוא זלזל בי ובידידים שלי ואפילו שראיתי אותו לא התייחסתי אליו כדי להראות לו שלא מתאים לי ההתנהגות הזאת...
וכמו בכל פעם, כשהתחלנו כיתה יא' אני לא יכולה לא לחייך כשאני רואה אותו!!!!! חזרנו לקשר אפילו יותר טוב ממה שהיה..... 

בסוכות, הוא קרא לי ממש מאוחר בלילה והלכתי עם אחותי ובת דודה והוא היה עם חברים שלו, ישבנו ליד הבית שלי וזה היה ממש מעצבן בהתחלה, היה מין קטע 'מובך' שהוא עם חברים שלו ואני עם חברות שלי ודיברתי עם חברה בפלאפון ואמרתי לה 'אני לא חושבת שיהיה משהו נראלי אני חותכת הביתה' אז היא אמרה לי 'תשארי יש לי הרגשה טובה'..... בדיוק שנכנסתי לתוך המגרש (יש ספסלים מחוץ למגרש, שם ישבנו בהתחלה) הוא נכנס גם עם חברים שלו ושם העיניים התחילו להתחמם ולזרוםםםםם......:)

הוא ישב קרוב אליי כל הזמן, שם עליי יד, נתן לי נשיקות בלחי,  כשרציתי שנייה ללכת להגיד משהו לאחותי הוא לא נתן לי ללכת והוא התייחס אליי ממש יפה ליד חברים שלו, מה שחשבתי שלא יקרה... הרגשתי טוב כי אחרי כמעט שנתיים וחצי שאני רוצה אותו, סוף סוף משהו קורה!!!

וזה קרה! התנשקנו, זה היה כאילו הרגע שחיכיתי לו כל החיים! ממש ככה. 
הייתי צריכה לחזור ב2 הביתה, אחותי ובת דודה שלי כבר הלכו, ואני דחיתי את זה עוד קצת וחזרתי בערך ב4 וחצי.
עד שהרגע שחיכיתי לו שנתיים וחצי קורה ואני יפספס שנייה ממנו?!?!?!??! ממש לא.

אחרי הפעם הזאת היו עוד פעמיים  של ערב מדהים ובלתי נשכח. אני לא יודעת מה הוא מרגיש אליי אבל אני כן יודעת שאין דבר שאני כל כך אוהבת כמו שאני אוהבת אותו!

בבית ספר הוא יושב לידי וזה כל הזמן  הוא מנסה למשוך צומת לב ושאני יתייחס אליו (אני לא מוותרת בקלות ואני מושכת אותו כדי לראות עד כמה הוא רוצה צומי!) וכל הזמן נשיכות כאלה ומבטים שגורמים לי לפחד להסתכל לו בעיניים בגלל שזה עושה לי משהו כל כך חזק בלב.....

אני מקווה שיהיו לי עוד לילות כאלה איתו ושזה לא יגמר לעולם!