בדיכיייייייי....~*^מעיינוש^*~

רבתי עם חברה טובה שלי..ו...כתבתי כתה שירים במשך כמה ימים..הנה הם-

(זה שיר שכתבתי ב1 וחצי בלילה..כשהכל היה חושך בחדר..ורק טיפה אור מהטלוויזיה)..

יושבת בחושך ובראשי שוב אותו השיר...

יושבת וחושבת על הבוקר שיאיר.

חושבת על העצב שמהדהד בראשי..

חושבת על הצער שלא עוזב את גופי.

חושבת אני על אותה ילדה..

הילדה הזו שבי פגעה...

הילדה שבה אני פגעתי...

ורוצה להגיד "די כבר שכחתי".

חושבת איך את פנייה אראה ואעביר את היום.

חושבת איך היא לא תבוא גם בחלום.

------------------------------------------------------------

(הברזתי מ-3 שעות של שיעורים..אמרתי למורה שלי שאני לא מרגישה טוב וישבתי לבד לחשוב בגלל שהייתי מבואסת מהילדה הזו..החברה שלי..וכתבתי עוד משהו שקשור גם בה..גם בחברים בכלל..וגם בילד שאני אוהבת..) -

יושבת לי לבד מתעמקת בכאב...

יושבת...והלב שלי כואב...

יושבת וחושבת על אותם חברים..

החברים שלא יינטשו אותי בחיים.

עוצמת עיניים וחושבת שוב...

חושבת עליו ועולה לי חיוך.

חושבת..ושוב מודה אני לאלוהים..

מודה..על אותם חברים נפלאים.

------------------------------------------------------------

(כתבתי באמצע שיעור..שוב..על החברה..) -

עצוב לי וקשה לי..אני מודה!

שוב...בגלל אותה הילדה.

"זו אותה הילדה שבי פגעה"

אמרתי..והדמעה התפוגגה.

קשה לי להתבונן בעינייה

ושוב לראות את פנייה.

-----------------------------------------------------------

(כתבתי בבית..בגלל שעדיין..לא דיברנו..ולא הבנתי בכלל למה..) -

יושבת חושבת...כותבת...

נמאס כבר מהמחשבות

נמאס לי לחכות...

לא מבינה מה קרה, מה קורה...

הכל נהרס מול שתי עיניי

קם...ונפל שוב בין ידיי.

------------------------------------------------------------

(כתבתי היום..ה-18.10...אחרי שחתכתי את עצמי במספריים..ביד!) -

מרגישה כאב שם בלב...

הכאב הזה...שלא עוזב...

עצובה..לא מחייכת

מעמידה פנים...כאילו מאושרת.

מרגישה כאב מהמעשה...

אך אותו מעשה אותי לא מפצה...

היד כואבת! אך הלב כואב יותר.

והלב..הלב תמיד זוכר.





זהווו סיימתי..תגיבו..

אוהבת המווווווווווווווווווון,

~*^מעיינוש^*~...