פשוט מכתב

הלילה ירד אל חלוני... כיפת השמיים מזילה דמעה אחר דמעה....


הלב שבור כי אתה לעולם לא תדע.. לעולם לא תרגיש והשקט חודר לנשמתי.. משאירה במקומי עכול כך הרבה מילים שלא העזתי לומר משאירה המון מבטים ואהבה כה גדולה..


לוחקת עמי רק את הזכרונות היפים ולך משאירה את כול החרטות כול הכאב והריקנות... ואתה מעולם לא תבין מעולם לא תדע... כה מיואשת נותרתי לרקוד את ריקוד חיי לבדי בליבי מותר חלל ואני יודעת שיקח עוד זמן שהכול ירגע...


לא רציתי לעזוב... ניסתי לשכנע עצמי שאולי... אבל לפעמים צריכים לדעת לוותר והיום אני מוותרת עליך על אהבה הזאת מוותרת על ההזדמנות לומר כול מה לך מה שבאמת הרגשתי ומעולם לא אמרתי..


והסוף לא אחר לבוא ועכשיו הוא כבר כאן ממלא אותנו בכאב זר ואני מרגישה איך עם הבא מתוספים העצב המרירות הכעס והכאב הנורא מכול...


דמותך כבר אט אט נעלמת .... ואני נשארת לאהוב בשקט...