הגבול לצדק...

את המכתב הזה אני כותבת אליך ברגע של ייאוש,


בלי להבין בכלל למה.


כנראה שקשה לי לקבל את הדחייה הזאת שלך, אני- שרגילה לקבל כל דבר שאני רוצה, שאין דבר כזה בשבילי לא..


אבל מעבר לזה, קיים רגש כלשהו, רגש שטיפחתי או יותר נכון לומר שטיפחנו במשך יותר מ-4 שנים.


לפעמים אני חושבת על זה ונראה לי שאתה הבן אדם שהכי מכיר אותי, האחד שיודע הכל.


ואז שאני חושבת על זה עוד קצת, זה נראה כאילו שאתה לא מכיר אותי בכלל, ששיחות שלנו לא נשמרות אצלך בלב..


יכול להיות- אפשר להבין את זה , הרי אני "ילדה של זמנים, שטוב לי אני מדברת ושרע לי אני לא" , "שיש לי חבר אני מנותקת מהכל", "שבתקופה הכי קשה שלך לא הייתי לצידך"..


ואני רק מצטטת מעט ממה שאמרת, שאגב היו הדברים הכי כואבים שאמרו לי אי פעם.


אתה צודק, ברגע שהייתי עם דודי הרסתי הכל, זה לא היה במקום, צודק,


אבל יש גבול לצדק..!!


אתה מחזיר לי על הכל בריבית שגדולה עליי יותר מידי..


קשה לי עם זה, אתה פוגע בי, מאוד.


עד לפני כמה חודשים עברה עליי התקופה הכי קשה בחיים שליי- הפרידה מאייל, המריבה איתך, המעבר של הדירה, החברות הטובות שלי שעברו וכל המרחק הזה שנוצר לי עם כל דבר שהיה לי בחיים..


זו הייתה התקופה הכי קשה שהייתה לי, כ"כ רציתי לדבר איתך לפעמים, אפילו רק לשמוע את הקול שלך, אבל לא היית שם..


כנראה שכל הדברים שטענת לגביי נכונים לגביך?


או שמא נמחק לך כל הזיכרון ? החברה החדשה שלך נכנסה לתמונה ואני יצאתי ממנה? או שאולי אף פעם לא הייתי קיימת בה..?




פעם קראת לי  "אחות", "אחות בדם". ואז שקראתי לך "אחי" שאלת אותי אם התגרשנו.. מבחינתי- לא, לא התגרשנו..


ואז שוב קראת לי אחות, ואמרת "שעם אחות לא נכנסים למיטה" ואני שואלת אותך, מה היה ביננו באילת? היינו אחים?




אתה יודע מה הכי פגע בי?


שהתקשרת אלי איזה יום אחד, כולך בוכה, כמעט שעזבתי את הכל ובאתי אליך, אותו רגע לא עניין אותי כלום- לא הלימודים, לא מרחק הנסיעה המטורף הזה, רק אתה! מסתבר שחברה שלך בגדה בך, אז ישר התקשרת אליי..


ואז מה? אתה והיא חזרתם ושוב חן לא קיימת.


כאילו מה? אני חילופין..?אם אין לך אותה יש לך אותי?


אתה יודע שאני כאן בשביל כל דבר שתבקש, ואני תמיד יקשיב לך ויעזור, אבל למה אתה עושה דברים שאתה לא יכול להשיב עליהם? למה אני יכולה להקשיב לך אם אתה לא יכול לשמוע אותי?


ואם אתה ככה שומר מרחק איך זה שהתקשרת אליי כשהיית הכי פגוע ממנה??




אתה חסר לי, מאוד..


דבר איתי ברגע שתבין ששום דבר לא יכול להרוס את מה שיש ביננו כי זה חזק מידי...




אוהבת - חן.