הזיכרון 5

הוא התקרב והתקרב עד שנהינו ממש קרובים והעניים שלו כמו תמיד גרמו לי לשכוח את הכול ואז התרחקתי וביקשתי ממנו שילך לא רציתי להיות אם אף אחד הרגשתי כל כך מגעילה הוא הלך ועברו להם ימים שלמים שלא הייתי מכונה לדבר כולם באו לבקר אותי בלי ולא התייאשו למרות שהייתי שקועה בתוך עצמי יום אחד החלטתי שאני רוצה לצאת הלכתי עשיתי סיבוב בסיסבה של הבית ובדיוק דור עבר שם אם חברים הוא רראה אותי וישר רץ אלי ועזב את החברים שלי חיבק אותי והוא בעצם היה הראשון שדיברתי איתו

דור :נסיכה שלי מה את עושה בחוץ לבד בשעה כזאת

אני :יצאתי לטייל קצת

דור :את רוצה לספר לי מה עבר עליך כול התקופה הזאת שאת ככה מבוהלת בחים לא רראיתי אות ככה תמיד היית מלאה בשמחה לא שותקת לרגע ועכשיו את כל כך שונה

אני : ניזכרתי באותו יום ,ביומולדת שלי שראיתי את אח שלך מזיין את נטלי (הוא היה בשוק אבל נתן לי לדבר עד הסוף ) ואז נסעתי הייתי מסטולה לגרמי אבל לא היה אכפת לי משם אני לא כל כך זוכתר מה היה רק שהתעוורתי בבית זונות התחלתי לבכות הוא חיבק אותי עד שנירגעתי ואז גיל הגיע .

דור:Tאני חושב שיש לכם הרבה לדבר

אני : ממ  מאוחר כבר אני חושבת שאני ילך לבית

גיל :לא חכי (דור כבר התקדם והלך ) תפסלי את  היד

אני :באמת שאני צריכה ללכת אני לא רוצה שידאגו לי

גיל :הודעתי לאמא שלך שאת איתי בבקשה תני לי חמש דקות לא יותר

אני :די תעזוב אותי בבקשה לא טוב לי להיות איתך

גיל :בבקשה אל תגידי לי את זה את לא מבינה עד כמה את מכיאבה לי אני אוהב אותך יותר מכול דבר אחר את לא יוכלה לעשות לי את זה

אני : אתה יוכלת להזדין אם נטלי באותו לילה מול העניים שלי יכלת לפגוע בי ברור שאתה חושב רק על עצמך מה שטוב לך באותו רגע אתה לא חושב הלאה כל כך סבלתי בגללך אני מצטערת שהכרתי אני מקקללת את הרגע שקיבלתי את אותה שיחה שגרמה לי להיפגש איתך (באותו רגע הוא הבין שניזכרתי בהכול )

גיל : די יפה שלי די בבקשה (הוא התחיל להוריד דמעות )

אני :די קללהגיד די אני לא יכולתי להגיד די לכול הכאב הזה שהייה לי 8 חודשים לא יכלתי להגיד די לכול הגברים האלה שלא הפסיקו להסתכל ולשלוח ידים ולנסות לנשק לא יכולתי להגיד (התחלתי ממש לצעוק )

גיל התקרב ואני מרוב כעס אפילו הרבצתי לו אבל לא היה אכפת לו בכינו שתנינו ואז לאט לאט הוא התקרב יותר ויותר והענים הכל כך מושלמות שלו זהרו והשפתים האלו שכלכך אהבתי התנשקנו איזה דקה ואז התחלתי ללכת והוא בא הוא התחנן אלי שאני יסלח אבל לא יכולתי פשוט לא יכולתי חזרתי לבית וישנתי למוחרת התעוורתי דיבתרי אם ההורים שלי סיפרתי להם הכול מההתחלה עד הסוף הם רצו ללכת להגיש תלונה והכול אבל אני בקשתי רק בקשה אחת לנסוע לקנדה לחודש בשביל לנסות לשכוח הכול (הדודים שלי גרים שם) הם הסכימו לאחר כמה ימים באמת נסעתי בלי להיפרד מאף אחד רק מהמשפחה הייתי בקנדה משו כמו חודשים וחצי חזרתי בדיוק ביום הולדת שלי שנה עברה מאז ............

המקום הראשון שנסעתי אליו היה המסעדה שבה חגגו לי תיומולדת לפני שנה הגתעי לשם בדיוק ב12 שלפני שנה כול החברים שלי צעקו לי מזל טוב שנה עברה מאז שהייתי מאושרת עמדתי והסתכלתי ואז שמעתי צעדים שהתקדמו לכייוני זה היה .....