הכאב שלי מדבר במקומי.... :(

נגמר...שחררתי אותך...עזבתי את החבל. נגמר והפעם...זה לתמיד. הגעתי למסקנה שאסור לי להישבר, אסור לי להפסיק להאמין שיום אחד כל האהבה הזאת פשוט תהיה מאחורי, פשוט תעלם מחיי. אני אוהבת אותך אבל הכאב שאתה גורם לי יותר גדול מכל האהבה שלי. כל הרע שאתה עושה לי...הכל לחינם. כל הסבל שאני עוברת לא מזיז לך בכלל...ואתה בשלך אומר אני אוהב, רק מדבר ומדבר. כמה ימים שאני כבר לא ישנה לא אוכלת לא שותה רק חושבת ותוהה חושבת על כל הרע...שגרמת לי בזמן כ"כ קצר. אני אוהבת אבל לא יכולה לסבול יותר השפלות מצידך, לסבול את כל הכאב שאתה גורם לי בנשמה. הדמעות יורדות לבד העצב ממשיך לככב בחיי, השמחה כבר לא נשארת איתי יותר מדקה ואתה..בשלך. מסתגר בתוך עצמך, לא נותן לי שנייה להיכנס רוצה שאני אבין אותך אבל בעצם אתה לא נותן לי הזדמנות לראות מה קורה. אתה כ"כ סגור כ"כ לא אמיתי...לובש מסכה שלא יראו שאתה שביר. נותן לי לסבול כי אתה לא יודע להראות אהבה...תגיד לי כמה..כמה אפשר לסבול את כל היחס הזה שלך?? כמה אפשר לבכות בגללך? כמה אפשר לרצות למות כי אתה לא כאן...עכשיו...הפעם זה נגמר...כי אני עזבתי כי ככה אני בחרתי כי האמת שאתה זה שדחפת אותי ללכת...לעזוב הכל ופשוט לברוח...לשכוח. אני מאמינה שהגלגל יסתובב ואת כל הכאב שגרמת לי עליו אתה תשלם...כואב לי...ויכאב... אבל אני לא אשבר...לא בגללך!