אהבה מוזרה - חלק א'

אני יושבת עכשיו...יושבת לבד..שומעת את השיר שלי ושלו..השיר השקט הזה שמזכיר לי
איך הכל התחיל..איך התאהבתי בו

זה התחיל בגללה-חברה שלי ,היא רצתה אותו... את הילד הזה מהכיתה שלה, אני הייתי
צריכה "לשדך" ביניהם...דיברנו עליה ועליו, הוא לא רצה אותה.. מה שלא היה ביניהם
ניגמר, אני והוא המשכנו להיות בקשר הוא היה שולח לי הודעות באייסיקיו-והרבה.. כבר
התחיל להציק לא רציתי לשמוע ממנו כבר..כל הודעה שהגיעה אמרתי "דיי אווף שוב הוא"

ולאט לאט כשהשיחות בינינו ניהיו רציניות התחלנו לדבר על להיות ביחד... כל השאלות
האלו ששואלים "מה הכי רחוק שהגעת?"

"איך את מנשקת?"

"רוצה שאני יבוא ללמד אותך לשון?"

וכל הדברים הקיטשיים האלה אבל שנבעו מתוך מקום כלשהו...

אז באמת אחרי ששאל אותי "את רוצה שנלמד יחד ללשון?" בשיא הטיבעיות בגלל המבחן שהיה
לנו אמרתי לו כן בטח בכייף- בתור ידידים... מה? לא?..

זה היה יום רביעי... ראיתי אותו בבצפר ופעם ראשונה שאמרתי לו "שלום"

התמלאתי כולי בפרפרים קטנים קטנים שלא רצו לעזוב אותי.. הוא התקרב אליי לאט לאט..
התנהגתי כאילו אני לא רואה אותו... והוא בא ושם עליי את הידיים העדינות שלו
עליי..וחיבק אותי חיבוק חם..מלא מלא אהבה!!!

סובב אותי אליו ותן לי נשיקה על הלחי..ואמר לי " אני חייב לרוץ לשיעור-רציתי רק
לראות אותך, להגיד לך שלום" ורץ מהר לכיתה..ואני ? אני נישארתי שם עומדת.. וכל
הפרפרים יצאו החוצה ככל שהוא התרחק..



-המשך בפרק הבא-