איך?

איך?

איך זה קרה, אהובי?

איך נתת שיפרידו בינינו כך?



הרי במבטינו חתמנו ברית אהבה נצחית

ולא היה צורך ולו במילה אחת.

אהבתנו האסורה הייתה כה מתוקה,

מתוקה ואפשרית בשבילי ובשבילך.



אבל היינו כה פחדנים וטיפשים

כי על אהבתנו היינו צריכים להילחם בשיניים,

והעונש על כך שלא עשינו זאת

יהייה חרטה ובדידות נצחית.



ועכשיו אהבתנו נשברה לאלפי רסיסים,

רסיסים שכבר לא ניתן לאסוף

כי אני כבר לא אראה אותך, אהובי

סיפורנו תם ונשלם לעולם.



אך למרות שאני לא אראה אותך יותר

להפסיק לאהוב אותך לא אוכל אף פעם,

ותמיד אמשיך לשאול:

איך?

איך נתת שיפרידו בינינו כך?