בוא ונזכור מה היה בנינו

 בוא, בוא אחורה.
בוא נזכור מה היה בנינו.
אנחנו מאוד זקוקים לזה...
אנחנו זקוקים לזמן, לזמן לזכור, זמן לדבר..
לדבר על הכל, זמן ביחד, זמן לצחוק על העבר, להנות ביחד.
אהבתנו נמצאת רחוקה- אי שם, כי פעם אהבנו, וכרגע זה שונה.
כי השנים חלפו להן, רגעים התחלפו..הגורל פתאום השתנה.
הכל השתנה.
אז אולי נחשוב רגע אם היינו שוכחים מהכל והיינו חוזרים?..
תחשוב איך זה יהיה..
יהיה מוזר. אבל גם יהיה אמיתי.. אולי טיפה.
אני חשבתי על זה.. חושבת כל הזמן בעצם.
ואני מדמיינת אותנו, וחושבת איך לגשת אליך, להסביר לך..
לספר לך מה אני מרגישה אלייך..
לדבר , להחזיר את הכל. 
אבל לא מוצאת את הדרך הנכונה.
הרגע הנכון.. הרגע המתאים.
כי כרגע אתה נמצא שם עם אחרת.. מישהי אחרת..
ואנחנו מאוד רחוקים..
אנחנו לא בקשר.. קצת שלום שלום לא יותר.
אפילו עכשיו זה לא, כבר שנה אנחנו מדברים..
ואני נזכרת איך היינו ומה אנחנו עכשיו.
אולי באמת האהבה נגמרה, אבל איפשהו שם יש עוד משהו שלא נגמר...
אבל אנחנו לא יודעים, מחכים.
אולי הדבר הזה בכלל לא קיים..
אבל הזמן עובר ומתגבר.. ושנינו נמצאים במקום אחר.
אנחנו מחפשים את הדבר הנכון לעשות..
הדבר הנכון שבזמן..
להבין את הדברים, ללמוד מהטעויות.
מתמודדים עם מה שיש.
חיים את ההווה ואת העתיד.
אך, אולי ננסה לחיות גם את העבר?
כי העבר שלנו כל כך היה מושלם ששווה לחזור.
אבל אני מחכה ועוד אחכה ליום שתבין זאת,
שאנחנו נועדנו להיות ביחד:)