רע לה

היא מרגישה רע.

הרגשה הזאת עוטפת את כל גופה.

היא התרגלה, התרגלה להרגיש ככה. והכול בגללו, הכול בגלל מה שהיא מרגישה איליו.

הוא אוהב אותה והיא אותו, הוא שלה והיא שלו.

אבל עדיין רע לה, כנראה זה מה שיש לה בלב, רועה, שנאה, עצבות.

היא מרגישה כלואה. בכלוב מזהב, יש לה הכול אבל היא בכל זאת עצובה.

הלב שלה מלא אהבה הראש שלה מלא מחשובת שאין למי לספר אין את מי לשתף אין עם מי לחלוק. העניים שלה שחורות כמו חייה, היא מביטה במראה ורואה שחור רואה עצבות שאי אפשר להוריד מעליה. היא מנסה להוריד אותה אבל היא חזקה מימנה, היא נלחמת ובוכה ומביטה בענייה השחורות ונרגעת היא התרגלה לעצבות זאת, התרגלה לחיים כאלה.

כולם מסתכלים עליה ובוחנים אותה שואלים כל יום מחדש מה קרה והם לא מבינים שרע לה. קשה לה. היא מנסה לברוח ללכת לצאת מהחושך שהיא נכסה אליו,לפעמיים היא חושבת שאלוקים מעניש אותה. והיא אפילו לא יודעת למה.

היא זקוקה לו, היא חייבת אותו, היא רוצה אותו איתה תמיד, שהיה שם בשבילה ויגיד לה שהוא אוהב אותה אבל היא לא יכולה.

היא לא יכולה להיות איתו, הם יותר מידי שונים בשביל להיות ביחד. קשה להם לקבל את זה, הם נלחמים בזה, נלחמים בעצמם.אבל מה היא תעשה... קשה לה לבד, קשה לה איתו.