אהבה אסורה-עדיין חיה בליבה

הייתה השנאה שלי הייתה רחוק מהלב שלי

לא ראיתי ולא רציתי להיות בקרבתך

ברגע שידעתי מהי עדותך

רציתי רק לברוח מהמקום שבו אתה נמצא לידי

מיום ליום זה גבר

אתה לא ויתרת הייתה ממשיך להסתכל ולדבר איתי

כאילו הייתה חם וקר

כעבור תקופה לימדת וחינכת אותי להסתדר עימך

לא ידעתי מה קורה לי

פשוט איבדתי אתת כל דעותי

שלושה חודשים לפני עזיבתי התחלתי להרגיש אלייך משהו קטן

קטן שהפך להיות מיום ליום עצום יותר והורג יותר

מיום ליום חנק יותר ושיתק אותי-איבדתי את שפיותי

ברגע שנעלמת כל עולמי חרב

לא ידעתי מה קרה לי,למה,לאן הלכת,מה עשיתי טוב או רע

ניזנתי משקר חבריך שאמר לי שאתה "אני שונא אותה והיא לא מעניינת אותי בכלל"

ברגע שהוא אמר לי את דברייך

רק הדמעות זלגו לי בכל דקה ודקה חיפשתי איך לשנוא אותך

לעשות לך רע,פרצתי בכאב,אכזבה,בגידה,טינה אלייך

ידעתי לאורך כל התקופה שלא נהיה ביחד

אבל הבטחנו לשמור על קשר ופתאום אתה מלכלך עליי

לא רציתי לשאול לברר אם אמרת את זה או לא כ"כ רציתי לעשות לך כואב ולפגוע

באותה השניה ששמעתי את המילים שאמרת לחבר שלך

לא מצאתי את עצמי עברו וחלפו בעיני רק דמעות עוד ועוד

מחשבות של האם זה יכול להיות שהייתה כל כך אוהב אותי אמרת ככה?!!

החלתי פרצתי בדרך גרמתי לך לדברים שידעתי שלא תאוהב

הרגשתי אותך כל כך ואת זעמך והמשכתי הכעס הזה גבר על האהבה שלי

לא ידעתי עם אני יצאה מזה ויוכל להמשיך שוב להתאהב

כל יום שעשיתי לך זאת זה כאב לי יותר ויותר הדמעות שלטו בי ועדיין המשכתי

זה שרף אותי ועדיין עשיתי

פגעת בי בצורה הכי אכזרית ושורפת

התחלת לקלל אותי,לשנוא אותי,פשוט מחקת אותי אחרי הכל

לא חשבתי להסתיר ממך שזאת אני עושה לך

רציתי שתרגיש איך זה היה שמפילים עלייך משהו שלא עשית

אמרת זאת אני שאני חרטה אז הינה עשיתי משהו שבאמת אני והיום אתה יכול להגיד שזאת אני עשיתי ואני חרטה

לו ידעת את הכאב,הדמעות,הפגיעה שליוותה אותי

את הרגעים שההיה חסר הכוח לנשום,האוויר שחסר לי,החיוך האושר

את הדרך שבה הסתגרתי וכל יום שהייתי קמה לעבודה דמעות בעיני כל היום

את הדרך שהייתי אמורה לעבור כדי להתחיל להיות שוב אני ולהיות חזקה ולא ליפול שובב להתמודד לבד בעולם אכזרי

חבר שלך אמר לי את הדברים ההפוכים ועניתי לו טוב בסדר אני יודעת למ אני אומרת לך את זה

לו ידעת איך הלב שלי פועם איך עיני זורחות איך אני מתעוררת כל פעם שאתה שולח סמס,שומעת קולך,יודעת שטוב לך

לו ידעת איך   כואב לי שאני שומעת שאתה כועס,שעשו לך משהו רע...

לו ידעת בכלל את גודל אהבתי האמיתית אלייך

דברייך הכל נמחק כן הכל נמחק ועדיין אינ שוכחת ממך

אני נשואה עם שני ילדים ואתה עדיין קיים בליבי נושם בתוכי

כל היום מתרוצץ במוחי,זכרוני,גופי

הנשיקות הליטופים החיבוקים המבטים שהייתה נועץ בי

אתה כ"כ חסר לי...וכל דבר שמזכיר לי או נזכרת יורדת לי דמעה

המשכתי בחיי ואתה בחייך אך קיים השקט הניתוק הזה בינינו

טעות גררה טעות ועכשיו אין ממי לבקש סליחה

את הגלגל להחזיר לאחור כבר מאוחר

והשיב אותך רק לשמוע את קולך מדי פעם

לדעת שאתה אוהב מרחוק נעלם

לא האמנתי שכך יאוהב לא האמנתי שכך זה יגמר

רוצה להיוולד מחדש להיות שוב חלק ממך לחחזור לתקופה עימך ולשנות את פני הדברים

להתנצל כבר לא עוזר לסלוח זה קשה לך

אני רק יודעת שהכוחות בי נעלמו ואתה עדין בתוכי חי ונשם אוהבת אותך כמו בפעם הראשונה

ולהימנע מלזכור אותך זאת בעיה

הפסיכולוג אמר לי שזה יקח זמן אך הזמן אצלי עצר מלכת ואתה רק נעלם ונעלם עוד יותר...



נפלתי וקמתי ביום שהתארסתי לאדם שפשוט הרים אותי מהבור ששיקם אותי

והיום אני חיה איתו ומאושרת אבל עדין כואבת ובוכה

נלחמת נגד הכל והפחדים שרוצים לחצוץ את האושר הזה