איבדתי אותו באותו הרגע שהבנתי שזה הסוף....

די נשבר לי מהכול נשבר לי ממה שחיי נהפכו להיות נשבר לי מכולם והכי נשבר לי מעצמי.. מעולם לא היה אכפת לי מאהבה מעולםלא ביקשתי ורציתי חבר מישהו שיאהב...


ואז ככה בלי כוונה בלי שבאמת ארצה זה קרה הלב התחיל לרצות והגוף היה זקוק.. ואני כה כעסתי על עצמי כי מאותו הרגע שרציתי כבר היה מאוחר מידי לחזור חזרה מאותו הרגע הכול השתנה...


התאהבתי ... ראיתי אותו עובר מול עיניי אבל אבדתי אותו באותו הרגע, ובין כול כך הרבה.. ישנם כמה שמגיעים לנשמה שגורמים לך להתאמץ אחרים שמגיעים ללב וזה מה שקרה לי איתו..


ובאמצע הבדידות אני ממשיכה לחשוב עליו ואני לא מעיזה להתחיל לשכוח אותו סוף סוף.. מה קרה עם אהבה שיום אחד איחדה אותנו אך היא יכלה למות.. ואני מרגישה פחד שלא אוכל לשכוח אותך...


כול יום שאני מחכה נאבד לנצח.. מנסה בכול כוחי לשכוח.. מנסה להפסיק לאהוב בשקט אך רבות הדרכים לאהוב קשה ביותר הדרך לשכוח..


אני יודע שיש לנו עבר שאולי לא יחזור לקרות.. בינך לביני ישנם רגשות ישנים חשבתי שלא יחזרו לעולם אני יודעת שבינך לביני יש סיפור שהשאיר אותנו באמצע הבדידות..


אך אצליח להוציא את העצב מליבי עולמי רק מסתובב סביבך איך להבריא את הכאב העמוק הזה.. אך למרות שזה קשה אני מאמינה שאהבה גורמת לעצב היא לא אהבה אמיתית ואני היום מוותרת רוצה מפה להמשיך לבד..


הזמן עוד יחמק את כול מה שבליבי כל זיכרון שהשאיר חסרון האהבה עוד יום שחולף, כדי להתחיל מחדש כי לאהוב מחדש עוד יום שחולף כדי לחלום שבקרוב העבר לא יחזור עוד לעולם.


הנה עוד נערה ששבורה מאהבה אך איני מאמינה שצריכים לשקוע בעצב זה כול כך קל... להפך להביט קדימה ולהאמין שהאהבה האמיתית עוד תגיע....