הלב כותב...

אי אפשר ,זה לא נכון כל מה שכולם אומרים לך, זה שקר..זה לעולם לא יעבור וזה ממש לא הולך ונהיה יותר קל ,אלה להיפך זה הולך ונהיה הרבה יותר קשה..הזמן לא מרפה שום כאב הכאב הולך וגדל הזמן פשוט מרגיל אותנו למציאות אחרת המציאות הזאת שהם כבר לא איתנו..

כל משך הזמן בשיבעה את מוקפת באנשים שלא תמיד את מכירה ,מוקפת באנשים שאומרים לך כל מיני דברים בתקווה לנחם אותך...אנשים כנראה לא מבינים שאין נחמה לאובדן כזה..זה לא כאב ראש --זה לא יכול לעבור..!!

כל חג,אירוע משפחתי,יום הולדת ארוחת שישי...כל זה נראה כמו אזכרה כולם אומנם מחייכים אבל זה רק כי למדו שהחיוך זה המסכה הטובה ביותר והזמינה ביותר ולכן איצמנו אותה ..

כל בחורה מגיעה לגיל מסוים שבו היא עוצמת את העינים ומדמיינת איך היא ואמא הולכות יחד לבחור שמלת כלה..איך היא ואמא צועדת יחד לכיון החופה...איך היא ואמא נכנסות יחד לחדר לידה ואמא מלטפת אותה וחווה איתה את הרגע המאושר בחייה..

כימעט כולן יוכלו להגשים את אותן החלומות...אבל לא אני...

אני יצטרך להיכנס לבד לחנות ולבחור לבד את השמלה,אני יצעד לבד לחופתי,והיכנס לחדר לידה לבד

לי לא ניתנה הזכות להישאר ילדה של אמא...

העולם אכזר אין בו צדק...הרי אין הגיון בדבר שילד יגדל לבד..יגדל את עצמו ואת אחיו הקטן..ילד צריך אמא .

אני כועסת? אולי..כועסת על הגורל שנגזר עלינו להתמודד עם כל זה בעודנו ילדות ,כועסת על האחיות הגדולות שלנו שלא היו שם בשביל לעזור לנו..

אבל בו זמנית אני גם גאה...גאה בי ובאחותי הקטנה...

גאה בכוח שנוכחנו לדעת שקיים בנו,גאה בהצלחה שלנו,בעובדה שלעולם לא נשברנו גאה בדרך שבא הלכנו ועדיין הולכות גאה ביכולות שלנו להמודד עם העולם לקום כל בוקר למלחמה ולנצח..

גאה בך אמא...שחינכת אותנו להיות כאלו...שנתת את הדוגמאות הטובות ביותר שהיית שם בכל רגע נתון ,שלעולם לא צעקת או נשברת .. גאה בך על הכוח לגדל ארבע בנות לבד בלי גבר ובלי כסף ועוד לדאוג שכל אחת תיצא מיוחדת בדרך שלה וטובה כאילו לעולם לא ידעה צער..

אני מקווה וכימעט בטוחה שגם את גאה בנו...גאה לראות איך למרות הכל לא עצרנו לרגע ,לא נפרדנו לרגע ולא נשברו לרגע..איך תמיד היינו ונהיה כאן אחד בשביל השניה... כי את לימדת אותנו שאין לנו אף אחד ושום דבר חוץ מאחת את השניה..

וצדקת..בשנה הראשונה של האבל לא הבנו לאן נעלמו כל החברים שהיו סביבינו...ולאט לאט הבנו...איזה ילד ירצה חבר שהוא כבר לא יכול לדבר איתו על הבנים ואלכוהול כי החבר כל הזמן עסוק בלשלם שכירות חשבונות לדאוג לאכול לבגדים ניקיים...בהתחלה נפגענו אבל עם הזמן הבנו שטוב שהם נעלמו אחנו לא צריכות אנשים כאלו בחיים שלנו...יצרנו מעגל חברתי חדש שבוא אני והיא תמיד במרכז ..

לא שברנו את המסורת שלך בימי הולדת...זה נשאר אותו הדבר..אנחנו מעירות אחת את השניה עם עוגה ומפנקות אחת את השניה למשך כל היום..וביגלל שגדלנו כבר...אז אנחנו מבלות גם בלילה .

אל תדאגי אמא אנחנו שומרות על עצמנו ואחת על השניה ..אנחנו אוהבות אותך ומתגעגות אלייך הכל רגע נתון..

תשמרי עלינו מלמעלה תכווני אותנו רק למקומות טובים...

נשמתך בגן עדן...אמן...!!