לגיא לוי.... 29.1.06

אתה עכשיו נמצא בבית החולים מחוסר הכרה בלי סימן שאתה שומע אותי


באותו הרגע שראיתי אותך שוכב על הריצפה


כולך מלא בדם... חסר אונים...


הבנתי כמה באמת אתה חשוב לי


וכמה התכוונתי כשאמרתי שאני מוכנה למות למענך


גיא..


אתה הבנאדם הכי מיוחד שהכרתי..


אתה כמו מלאך...


אמרתי לך הרבה פעמיים אבל אולי לא שמעת..


ואלי לא האמנת לי אבל אתה החיים שלי..


ואני באמת מוכנה לעשות הכל כדי שיהיה לך טוב


אני רוצה שתשמע למרות שזה לא אפשר עכשיו


ואני רוצה שתבין שבלעדיך אני מתה


כשאני עוצמת את העיניים עולה מולי דמותך


איך שכבת שם בלי לומר מילה


בלי החיוך שלך..


אני כל רגע חולמת שתחזור ונשב ביחד


אבל הדקות חולפות והשעות עוברות


והמציאות נהיית יותר אכזרית וכואבת


כל תפילה הופכת להיות קשה


כל בקשה הופכת להיות חלום


וככל שהזמן עובר קשה יותר להאמין...


אני שוב מדמיינת אותך


שנינו יושבים בש.ג מדברים על הכל...


מלמד אותי מסביר לי מייעץ לי


ובעיקר תומך בי


המחשבה שאתה לא נמצא לידי


גורמת לי לאבד תקווה


גיא...


מהרגע שעזבת אותי לבד


אני מתחננת לאלוהים שכל הסיוט הזה יגמר


ובסוף הוא יהיה רק חלום


אני לא רוצה להיפרד ממך


אני לא יכולה להיפרד ממך


איך אפשר לוותר על הדבר הכי חשוב בחיים??


אני נשבעת לךלמרות שאתה לא שומע


אני בחיים לא יוותר עליך


ולא ישכח אותך


התמיכה שלך... ההקשבה שלך... האהבה שלך...


ושתדע שבזכותך ובשבילך אני ישתנה


אני מוכנה לוותר על האושר שלי בשביל האושר שלך


למרות שאתה לא שומע אותי


אתה דמות חשובה בחיי


אתה האור בחיי ותמיד תישאר.....


 


אילנית כהן