אלוקים אתה לא תיקח אותו ממני...אני יותר חזקה ממך!

נשמה שלי...


אני יודעת שקשה לי לספר לך את זה..


אתה פשוט לא יודע...אתה לא יודע מה יש לך...


אני רוצה להגיד שעכשיו זה שנות האלפיים...עכשיו יש...הרבה תרופות והרבה טיפולים חדשים..


עבר כבר חודש מאז שאמרו את זה לי...חודש שאני שומרת בבטן...אני וההורים שלך...


אני אוהבת אותך כמו מטורפת...ולא משנה מה אני תמיד פה איתך...


חח...עוד לא התחתנו...אני רק בת 15...


אבל אלוקים...אתה לא תקח אותו ממני...לא אותו...


את אחותי כבר לקחת...להורים שלו ושלי עשית התקפים בלילות...לי עשית דמעות..


כל הזמן אני והוא היינו בריב...אף פעם לא הסתדרנו...אבל אהבנו...


ועכשיו...כשאתה רוצה לקחת אותו...למה רק עכשיו אני לא רוצה לריב...אני לא מחפשת לריב..


אני רק מחפשת את השלווה שלו...אני מחפשת מקום שיהיה לו טוב בו..


עבר כבר חודש...חודש שאתה חולה...


חודש שאתה לא יודע שאתה חולה בסרטן הדם!!!!!!


אני לא יודעת איך לספר לך...


בין כל אות ואות שאני כותבת יורדת לה עוד ועוד דמעה..


בין כל משפט אני מנגבת את הדמעות...ובין כל חיבוק שאמי מחבקת אותי...אני מרגישה את החיבוקים שלך..


ביכינו כבר לילות שלמים..קודם אחותי...אח"כ אתה....לא..!!!!!אני לא רוצה לעמוד בזה שוב!!!אני רק בת15...!!!


נסענו כבר פעמיים לכותל...התפללנו הנחנו פתקים...אבל כלום לא עוזר..


אני לא רוצה להתייאש..


אם את אחותי הוא לקח...אני לא רוצה שהוא יקח אותך...אותך לא יקחו ממני!לא אותך..


אני צריכה אוויר לנשום ואחרי שלקחו את אחותי ממני האוויר היחיד שנשאר לי זה אתה..


אני יותר חזקה מאלוקים אני ילחם שלא יקחו אותך ממני...


הרופאים אמרו שכשירד לך החום אתה תסע הביתה...וכבר אין לך חום...אז אני רוצה לראות אותך פה..


בבקשה...אלוקים...


אני לא רוצה לראות אותו קירח...אני לא רוצה לראות את הפנים שלו חיוורות ועייניו כחולות כפנסים..אני לא רוצה לראות את הידיים שלו וכשורידיו מנופחים ממחטים שהוכנסו לשם..!!!


לא את זה...


אתה תחזור הביתה....כן...אתה תחזור...והכל יהיה טוב...אני בטוחה...אתה תהיה רגיל כמו שהיית...


5 שנים הטיפולים יקחו...8 חודש בבית חולים 3 שבועות בבית חולים ושבוע בבית...


אני יהיה איתך...הלימודים עכשיו לא מענינים רק אתה מעניין..!!!


אלוקים אתה לא תקח אותו ממני...


בבקשה...לא אותו..


בבקשה...


אלמונית