איך זה קרה לי...?.

איך זה קרה לי...?.אני עושה את הדבר הנכון...?מה הסיכויים שזה יצליח..?


אלו רק חלק מאוד קטן מהשאלות ששאלתי את עצמי ביום שהחלטתי לוותר על השפיות וללכת איתך...למה בחרתי בך...?למה לא בחרתי בבחור רגיל שיכל להציע לי את מה שחיפשתי ?שיכל להתרגש מימה שאני התרגשתי ?שחלם את מה שאני חלמתי ?למה דווקא את היפך הגמור מכל הציפיות שלי ?? לחלק מהשאלות מצאתי את התשובה אבל יש עוד שאלה אחת שאני לעולם לא ידע את התשובה אלייה -האם זה בטוח?...חיפשתי תשובה עד לא מיזמן...והיום הבנתי שאין תשובה לשאלה הזאת כי גם אם תקחי את מה שבדיוק רצית וחלמת אף אחד לא יכול להבטיח לך שזה הדבר הנכון והבטוח..


הייתי במרכז העיניינים מלאה בחברים מעריצים בילויים אלכוהול מלאה באטרקציות והזמנות ואז אתה הופעת...הכנסתי אותך לחיי ,לאותו מעגל שאני הייתי בו...יצאתי איתך לבלות שתיתי איתך אלכוהול צחקתי איתך שיתפתי אותך אבל אפילו לא לרגע אחד דמינתי אותי חיה איתך.....


אז איך בעצם קה הדבר שהיום אני יושבת על המיטה שלנו וכותבת במחשב שלנו וצופה בטלויזיה שלנו...איך בעצם הכל הפך להיות שלנו...מתי בעצם בחרתי לחלוק איתך את כל חיי..??


אתה הגעת ממקום אחר...בעל נסיון רב במערכת יחסים-גרוש..ולא סתם גרוש אלה גרוש טרי...כולה 3 חודשים עם הגט ביד...אז מה אתה עושה אצלי בחיים ?? הגעת עם תוכנית הגנה מאוד ברורה..."אני אוהב את החים,אוהב נשים.שונא מחוייבות"...נ בעצם היה המוטו שלך..ואני ההפך הגמור...שונאת את החיים מתקיימת מהיד לפה כדי לשרוד מפזרת חיוך צבוע על הפנים שלי (שברוב המקרים היה עובד מצויין) וצמאה למחויבות..!!


אז איך בעצם שני אנשים כל כך שונים הפכו להיות בן אדם אחד..?!?!?!


הזמן הטיב לשנינו כל אותו זמן שהיינו "ידידים" למדנו להכיר אחד את השניה אני הבנתי שאתה לא באמת שונא מחויבות זה רק מסכה כדי להגן על עצמך מכאב...ואת למדת שאומנם החיוך שלי יפה אבל הוא לא אמיתי זה רק גיבוי כדי להימנע משאלות מיותרת של אנשים...


נתנו אחד לשני אוזן קשבת ובו זמנית מילאנו פרוטוקול אחד על השני...צברנו נסיון בידע אחד על השני...אתה הייתי הפרויקט לי ואני שלך...היינו סקרנים אתה הראת לי שמאוחרי הגבר הזה שכל כך אוהב את החיים וכול כך אוהב בחורות נמצא בחור שמשתוקק למצוא את האחת שתסב לו נחת ואני הראת לך שמאוחרי הילדה החייכנית שאוהבת לצחוק ולבלות נמצאת בחורה פגיעה ושבורה שרק רוצה למצוא את השקט...לא עבר הרבה זמן עד שמצאנו אחד השני יחד...משלימים אחד לשני את החוסרים ..אני הבאתי לך נחת ואתה הבאת לי שקט...מדהים איך הגורל הפגיש בינינו ואיחד אותנו היום אנחנו חולקים הרבה מעבר לשיחות נפש וכוס אלכוהול...אנחנו ממש חולקים חיים..


מי היה מאמין שדווקא אני סאת שתמיד אמרה "אני לא ממהרת לשום מקום" כל כך צמאה להתחתן איתך ולהקים איתך בית ומשפחה...ואתה שבעבר כבר עשית זאת צמא וחושק בדיוק כמוני


אז כמו שאמרתי בהתחלה יש שאלות שהתשובות להם לעולם לא ימצאו ואולי עדיף ככה...