אהובי

אם היית רק יודע, עד כמה אני אוהבת אותך, עד כמה אני רוצה להביט בך, כל יום ויום. אתה נראה לי כמו עולם, אתה נסיך יש לך פרצוף, שתמיד אשמח לראות.


אני חולמת עלייך בלילות, שאנחנו רבים אך אז מתחבקים...


לא חושבת על שום דבר, רק אתה עולה בראשי.


אתה נראה לי המלך, אתה נראה לי המשיח...אתה נראה לי כמו חתן שתמיד הייתי רוצה לבחור. אבל אתה כ"כ רחוק...ואני לא יכולה, לא יכולה להתקרב אלייך, והיופי שלך מפריז בי תחושות להיות קרובה אליך, להיות איתך, לחלום עלייך ואפילו לפנטז.


איך אני אצא מכל זה?