לנסיך שלי...

היית הנסיך שלי שכל כך אהבתי ורציתי, היית החלום של כל אישה, כל החברות שלי מתו עלייך אפילו בלי לראות אותך, שביתי את אימא שלי בקסמים שלך ולה לא הזיז שאתה "זקן" בשבילי, היא זאת שדחפה ועודדה אותי לרצות אותך יותר מכל דבר. והנה היום אתה נשוי לאחרת והיא האישה הכי מאושרת. היה בנינו קטע לפני שהכרת אותה זוכר?! היא לא יודעת דבר וחצי דבר עלינו, רק שאני מאוהבת בך ושם זה נגמר. הקשר בנינו היה קשר בסתר, וזה לא שעשינו דבר רע פשוט היינו ידידים לשעת צרה וסתם היינו מדברים על הא ודא. אך בליבי המחשבה מציקה כאילו אנחנו פוגעים בלב שלה, בלב שלא יודע עליי שלא מרגיש בגידה או פגיעה לא עצוב ולא שום הרגשה זרה. עצרתי חשבתי ולבסוף את הקשר בנינו ניתקתי. אמרת שחבל ושאתה לא רוצה אבל ההחלטה היא שלי. אז הנה עכשיו אני בלעדייך, רחוקה ממך ומהקשר ההוא, מהאישה שלך, ומהמשיכה האסורה, אבל הלב שלי בוכה בלי להפסיק הנשמה מחפשת אותך בלילה ובימים הארוכים אתה מחלחל לתוך החיים שלי. יודעת שזו ההחלטה הנכונה והמתחשבת כמו שאמרת לי אז, אבל בפנים קשה לי, קשה לי להסכים להיגיון הזה למציאות שיצרתי. אך יודעת שיבוא יום ואודה על היום שבחרתי לברוח ממך וללכת אבל היום הזה רחוק וכעת כל הגוף שלי כואב בגללך... היית נסיך שלי ועכשיו שלה... אתגעגע אלייך מאוד... ואזכור אותך לנצח בתור חלום מתוק!!!


שלך חיית לילה...