«:°.•צמרמורת המקפיאה את נשמתי/נישניש•.°:»

רואה אותך,מסתכלת על פנייך, עוברת בי צמרמורת, רק לנשק את שפתייך, רוצה לגעת בפנייך, להסתכל על עינייך, רק איתך להיות תמיד כי אתה בשבילי היחיד. לשכב לצידך, לנשק את צווארך, ללטף את עורך. ללחוש לאוזנך "אני אוהבת אותך", להגיד שאני רק שלך...שוב אותה צמרמורת תוקפת את גופי, ואתה מנשק ומחבק אותי, "תמיד איתך, תמיד שלך, אוהב רק אותך" אתה אומר ואת ליבי אתה שובר...וזהו נס, כי כל מילה שלך קשה לפספס...אבל הלב שלי אותך אוהב, והוא יצליח להתגבר על כל כאב, אבל לעולם הוא לא יצליח להתגבר ברגע שאתה נוגע בי, נוגע ולא מוותר...ברגע שאתה מלטף את עורי, ומעביר בי צמרמורת שמקפיאה את נשמתי...

כל הרגעים האלה שאני ואתה ביחד, הרגעים שאני ואתה לבד, בלי אף אחד...גורמים לי להבין כמה אותך אני אוהבת, גורמים לי להבין כמה אותך אני אוהבת, גורמים לי להבין כמה איתך אני בטוחה וכמה איתך רוצה להיות עד עמקי הנשמה...אני רוצה שתדע...ושכולם ידעו שאתה בשבילי אחד ומיוחד ואותך אני יאהב ל-ע-ד...