לספר את האמת

זה היה ליפני שנה בערך בכיתה ז'

הזמינו את הכיתה שלנו יום לפני תחילתי הלימודים להכרות ..

הייתי בבצפר חדש ,

לא הכרתי שם אפחד אחד ..

חלק הכירו זה את זה ווחלק לא .

ראיתי אותו .. כשהגיעה תורו לספר על עצמו ..

הוא הסתכל עליי כל הזמן ..

בהתחלה לא שמתי לב אליו .. אחריי שבוע הוא הציע לי חברות ..

הייססתי כי ביככלל לא היכרתי אותו ..

הייתה לי חברה שמאוד רצתה לטובתי ..

והכריחה אותי להיות חברה שלו ..

אז הסכמתי ואמרתי לה שאני אנסה ליראות אם הקשר מצליח .

אבל הוא לא הצליח בכללל ..

הרגשתי שהוא לא אוהב אותי ..

אז ניפרדתי ממנו

חוד שלם לא דיברנו בגלל זה

עד שניגשתי אליו ואמרתי לו שזה ניראלי טיפשי שאנחנו לא מדברים בגלל זה

כל החודש הזה כל הזמן הערנו אחד לשני

כמו למשל : "תיזהרי שהכיסא לא ישבר כי את יושבת עליו"

ואני תמיד החזרתי לו ..

אחריי שאמרתי לו שזה מתחיל להימאס הפסקנו והתחלנו להיות ידידים .

מהר מאוד התקרבנו זה לזו

היו בנינו הרבה מריבות אבל תמיד השלמנו .

כבר מאז שניפרדנו הרגשתי שאני אוהבת אותו .

אבל לא יכולתי לספר לו .. פחדתי .

באחד הימים הוא שאל אותי את מי אני אוהבת ?

ואמרתי לו שאני מבקשת שכלום לא יהרס בנינו והוא הבטיח לי ששום דבר לא ישתנה .

וסיפרתי לו את האמת .

המשכנו כאילו לא קרה כלום והרגשתי שאחרי שסיפרתי לו  שהוא מתקרב אלי יותר .

חברה שלי מהצד כל הזמן טענה שאני עיוורת ואני לא רואה שהוא מנצל את העובדה שאני אוהבת אותו .

לא הקשבתי לה ותמיד אמרתי לה "תתני לי להסתדר לבד"

ואז רבנו מריבה גדולה .

דיברנו ופתאום הוא אמר לי "עד שהתחלתי להרגיש משהו חזק אליך את הורסת הכל"

באותו רגע שהוא אמר לי את זה כולי נעצרתי .

הרגשתי דחוקה , הרגשתי אבודה ,

הרגשתי שפיספסתי את ההזדמנות שכל כך חיכיתי לה .

ואז חודשייים ו-3 ימים בידיוק לא דיברנו .

ואז פאתום הוא התחיל לדבר איתי כאילו לא קרה כלום ,

אז זרמתי ..

היינו הידיידים הכי טובים ומאז הוא לא ידע שאני אוהבת אותו ,

כל פעם שהוא שאל את מי אני אוהבת עניתי לו שאני לא אוהבת אפחד .

עד היוום אני מסתירה את האמת שאני אוהבת אותו .

השנה כיתה ח' אנחנו קרובים עוד מאי פעם ,

המילים שהוא מדבר אלי שונות ,

כל כך הרבה דברים בלתי נשכחים קורים לנו ביחד ,

עברנו כל כך הרבה דברים שבאותו רגע הרגשתי בעננים .

המשפטים שהוא אומר לי , השיחות במחשב ובטלפונים גורמים לי לשכוח מהכול ומכולם .

אני מעופפת כשאני איתו ואפחד לא יודע על מה שאני מרגישה .

כל הזמן אני רק שותקת ,

וזה מאוד קשה לי ..

הרבה ילדים באים אלי ואומרים לי רואים עלייך שאת אוהבת אותו ,

ואני תמיד אומרת שלא איכפת לי מה אומרים ..

אני יודעת שאנחנו ידידים הכי טובים ואני יודעת מה אני מרגישה .

שאני אוהבת אותו רק בתור האח הגדול שמעולם לא היה לי .

אני מאושרת ככה למרות שאני אל יכולה לשפוך על אף אחד מה אני מרגישה .

אני לא יכולה לחלוק את הרגשות שלי עם אף אחד .

אבל החלטתי החלטה ,

אבל היה לי מאוד קשה לקבל אותה ,

הבטחתי לעצמי שבסוף שנה הזאת ,

אני מספרת לו כל מה שאני מרגישה .