לאחד והיחיד שלי!

עצור: קח נשימה, פתח את הנשמה.


זכור: מכתב זה יש לקרוא בקפידה.


"אהבה היא כמו פאזל ->לוקח זמן להרכיב אותה".


זמן זה הוא תקופה לא מוגדרת, במיוחד כשמבקשים להגדיר רגש. דבר אחד בטוח היא קיימת היא חיה והיא מורגשת! איך?


אם בכל רגע פנוי שיש אני חושבת עלייך, על חייך (בזמן האחרון על קשייך), אם כשאני רואה אותך הבטן מתהפכת ואם בזמן דיבור איתך אני רועדת, אם את דמותך לפני השינה אני מדמיינת ואם עלייך אני חולמת אני יודעת אני אוהבת!


"אהבה היא כמו אויר לא רואים אותו, אבל אי אפשר בלעדיו".


האם אתה מדמיין את עצמך חיי במשך שנה בצורה הבאה, כשמשהו נמצא עמוק בליבך מפריע לנשימתך, לשינתך ולתפקודך?


משהו קיים, משהו שממנו אתה מתאמץ להתעלם, מנסה בכל כוחך שיעלם, משהו שבשבילו אהפוך ללוחם שכנגד כולם מוכן להילחם...


"אהבה היא כמו טנגו צריך שתיים כדי לרקוד אותה".


וכאן מכתבי מסתיים, עם סימן שאלה מאיים.


הכדור במגרש שלך עכשיו, עלייך להגיד האם לצידי אתה מוכן להיות ואת מרכז חיי להוות.


בין אם כן ובין אם לא דע לך זאת, אין איש בעולם, שיהיה חשוב לי במידה שאתה, כמו שלא קיים האדם שישכיח ויחליף אותך!


 


זהו מכתב שרציתי להביא למישהו שאני מאוד אוהבת כבר הרבה זמן..אבל ממש אוהבת! הוא הכל בשבילי! אבל אני לא מסוגלת להביא לו את המכתב הזה.. אז חשבתי שאולי פה זה יהיה יותר טוב...


 


בננות תגיבווו....