הסערה שכחה.

הסערה שכחה.


יכולת הסליחה שלי מפתיעה אותי כל פעם מחדש.


אני רוצה להתקדם הלאה.


מרוצה מההחלטה שלי להישאר למרות הקושי, החלטה שזיכתה אותי בכל כך הרבה תובנות.


פתאום אני רואה את הרף שאני מציבה לעצמי שגורם לי לכל כך הרבה אכזבות.


יש לי תסריט בראש שמנסה לתבנת את חיי.


ההתמודדות עם הקושי מקרבת אותי אל עצמי.


החיפוש אחר תבנית מסוימת שלא מתגשמת נושל לאיטו לקראת האביב המחדש אנרגיות.


 


אני מתחילה להבין שהאמת שלי נמצאת בבוקר טוב , בנסיעה באוטובוס, בחיוך של הקטנה שלי .


בדרך שאני עושה מהבית לבית הספר , בשמחה של החברות בבית ספר לראות אותי כל בוקר.


בחיבוק של האחים שלי,


בפעמים המעטות שהם אומרים לי שאני האחות הכי טובה,


בפעמים שאנשים אומרים לי שהם שונאים אותי ואני אומרת להם שמותר להם.


בפגישות חטופות - שנותנות לי תקווה !


ובו, שכל פעם שהוא רואה אותי,


העניים אומרות הכל , לא צריך למכור לי סיפורי אהבה זולים !


בסוף אני עוד אאמין לו . . .


 


אחחחחחח אלוהים נמצא בדברים הקטנים !