לנוני שלי שהלך לעולמו . .

למלאך שלי.. שעכשיו הוא באמת מלאך..


 


מכיתה ח' היינו ביחד.. שעכשיו אני ב-י'


אהבתי אותך יותר מאת עצמי..


ואתה יודע את זה נכון נוני ?!


אז למה ? למה הלכת בלי לומר שלום ? בלי חיבוק ? נשיקה ?


רק כתבת במכתב..


"דנה, דנדי, דיינה , דנדון , נוני..


רק שתדעי לך, שהלכתי מפה לא בגללך.


את היית החיים שלי, האור שלי, הורד שלי


אבל, הרגשתי שאני לא שייך לעולם הזה. "


נוני שלי אני יושבת וכותבת את המכתב הזה ולא מפסיקה לבכות


אתה הרי יודע שבלעדייך אני לא קיימת, אתה החצי השני שלי.


אז למה לא אמרת לי שום דבר? למה לא דיברת איתי על זה?? נונייייי שלייייייייייייייייייייייייייייי


אני מתגעגעת אלייייייךךךךךךך


אתה בכלל זוכר איך הכרנו?


חח אני יזכיר לך..


זה היה בחצי כיתה ח' כזה.. שאתה היית ב-ט' ואני ב-ח'..


הידידה הכי טובה שלך, שלי , באה אליי ואמרה לי שנדלקת עליי.. אז כשהיינו במסיבת בריכה הזאת שהמתנ"ס אירגן..אז היא שאלה מה האייסי שלי.. ונתתי לה


יום אחרי זה אתה נכנסת אליי לאייסי [= דיברנו וזה והחלטנו להיפגש..


נפגשנו אז במרכזזז.. דיברנו המווווווון


חזרתי הביתה והתקשרת אליי.. נפגשנו גם יום למחרת..


וככה עוד הרבה פעמים.. וזה התגלגל לחברות [= שנמשכה 3 שנים


עד שעזבת אותי


בלי לומר מילה


נוני, אתה שלי לנצח. גם אם אתה פה, וגם אם אתה למעלה.