לאחד והיחיד

יוגבי שלי, האחד והיחיד שלי,האהבה של החיים שלי...


אני כ"כ מתגעגעת לרגעיחם האלו שהייתי אומרת לך את הדברים האלה,כותבת לך מכתבים,מנשקת אותך מתחבקת איתך...מדברת איתך. אתה היית החבר הכי הכי טוב שלי,למען האמת אתה עדיין כזה עבורי יש כ"כ הרבה דברים שהייתי רוצה לספר לך ורק לך, ואני לא יכולה מישהי אחרת עכשיו בלב שלך. אחרי שנתיים של זוגיות כ"כ יפה ומיוחדת החלטת שמיצית והתקדמת הלאה,השארת אותי כזכרון מתוק מהעבר וקשה לי לקבל את העובדה הזו שאני "הייתי אהובתך"..למה לא נתת לי להישאר כזו? היה לך ולי כ,כ טוב,היינו מאוהבים ומאושרים מה גרם לך ככה להמשיך הלאה ולהיות עם מישהי אחרת פתאום..מה איתי? השארת אותי עם צלקת ענקית וכאב פנימי אדיר..אני מנסה להראות לך,ולסובבים שהכל בסדר ושזה כבר עבר כי נפרדנו לפני חצי שנה אם לא יותר..אך בכנות שומדבר לא עבר הגעגעוע קיים הרצון לחבק אותך ולספר לך מה עבר עלי בתקופה הזו בלעדייך לא נעלם רק מתחזק. סביבי אני רואה כ"כ הרבה זוגות וכולי קנאה שאני רוצה גם בן זוג-אותך!! לא אף אחד אחר


 


בתקווה שתבין כמה אהבתי ואני עדין אוהבת,ואהבה אמיתית לא נגמרת כ"כ מהר ואולי זה סתם תקופה מוזרה שלך הלוואי ותחזור ותבין  כמה אנחנו מיוחדים וכמה אנחנו משלימים אחד את השני! הלוואי וגם ה' שם למעלה שמע את התפילות היומיומיות שלי והבקשה היחידה שתזור לחיי..