אולי זה אתה

ראיתי אותך פעם ראשונה לפני חודש בערך... היית כמו הבזק של אור במקום החסר  חיים הזה. וזה מה שאתה הבאת לשם- חיים. ואני, אני שמחתי. אחר כך הבנתי שאין כל כך מה לשמוח, אתה בא ואני הולכת. לא אהבתי את זה. ואז הכל פתאום הסתדר ושנינו היינו שם. ביחד, אבל לא לבד. 


מאז זה נהיה הרגל לראות אותך... קשר של "שלום" "להתראות" "תודה" "בקשה", לא רציני. 


רק רציתי שתדע שמאז הכל השתנה... הכל נהיה יותר טוב. לפעמים יש עליות וירידות, אבל אולי אולי... 


היו לי הרבה, יותר מידי אכזבות. דברים שחשבתי שיקרו ולא קרו, דברים שנראו נכונים אבל לא היו...


אז רק רציתי להגיד- תודה!!


לא קרה כלום ואולי גם לא יקרה כלום, אבל לפגוש אותך היה משהו טוב, ושום דבר לא רע בדברים טובים. להפך.


אני מאוד מקווה שיהיה לנו הכי טוב שבעולם! ולמרות שעוד מעט לא נראה אחת את השניה הרבה... היית הבזק של אור במקום הזה שעכשיו יש בו חיים...