סוחרת בוול סטרייט ואיש חשוב- פרק 8 :-)

ערב אחד איש חזר מהעבודה
הוא: יש לי הפתעה..
אני: דיי כבר עם ההפתעות אתה כל הזמן מפנק אותי
הוא: חחחח עוד יומים אנחנו נוסעים ללונדון...
אני: מה?
הוא: יש לך את מחר להתכונן ויום אחרי אנחנו טסים..
אני: לכבוד מה?
הוא: לכבוד זה שבא לי להיות איתך בחו"ל
אני: אוקי
קפצתי עליו בנשיקות..
 
הגענו ללונדון.. המלון היה מהמם החדר היה עוד יותר..
ביום השלישי שם איש ואני היינו באיזה ספא אחר כך הלכנו לאכול ארוחת צהריים
כרגיל בין לבין הוא גם ענה לטלפונים וגם היה צריך לעבוד..
בערב ישבנו לאכול ארוחת ערב במקום מיוחד מאודדד
אחרי הארוחה הגענו לחדר..
ישבנו שם בסלון שתינו קצת שמפניה..
הוא: כמה את אוהבת אותי?
אני: חחח איזה שאלה אבל אתה יודע שהרבה..
ואז הוא הוציא קופסא
הוא: אם את אוהבת אותי תתחתני איתי?
הסתכלתי על הטבעת היא הייתה יפה אבל פשוט קפאתי הייתי בהלם פתאום..
אני: אתה רציני?
הוא: אם לא הייתי רציני לא הייתי מוציא לך טבעת
אני: אני צריכה לחשוב על זה
הוא: על מה את צריכה לחשוב?
אני: אתה מכריח אותי לתת לך תשובה עכשיו?
הוא: ממש לא. אבל אנחנו גרים ביחד וטוב לנו ואני רוצה שתהיי אישתי
אני: מה רע לנו ככה?
הוא: לא רע. אבל אני רוצה להיות נשוי.
אני: איש דיברנו על זה מיליון פעם עוד לפני שהתגרשתי ואמרתי לך שאני לא אוהבת את הקטע של
המחוייבות הקושרת הזאת והמסגרת של הנישואין גם עם בעלי לשעבר לפני החתונה הכל היה טוב ויפה
אחרי שהתחתנו עצם המחשבה על המחויבות הזאת פשוט גרם לי להרגיש כבולה
ואז חיפשתי סתם להשתעשע מהצד עד שהכרתי אותך והתאהבתי בך
החיים שלי השתנו בזכותך והחלטתי להתגרש ולהיות איתך אבל גם לפני שהתגרשתי אמרתי לך שאני
לא ארצה שוב להתחתן..
הוא: אז אמרת אבל חשבתי שדברים השתנו אצלך שהראתי לך שאהבה שלי אליך היא ללא גבולות
ושיש בינינו משהו אחר מכל מה שהיה גם לך וגם לי ואולי בגלל זה את כן תרצי להתחתן..
אני: אני לא יודעת.. אולי לא בא לי לקשור את החיים שלי איתך לכל החיים
הוא: אז מה את עושה איתי?
אני: אני אוהבת אותך
הוא: אז שאוהבים מישהו רוצים לחיות איתו כל החיים
אני: כן גם עם בעלי לשעבר חשבתי ככה
הוא: בעלך היה טיפוס קר ולא מתחשב ולא מפרגן ולא תומך אל תשווי את המערכת יחסים שלנו
למה שהיה לך איתו..
אני: לא משווה בכלל.. אבל לא יודעת תן לי לחשוב על זה..
הוא: בסדר..
הוא קם ועלה במדרגות לכיוון החדר שינה.. אני יצאתי למרפסת..
ישבתי שם ועישנתי סיגריה.. הבנתי שפגעתי בו מאוד..
עליתי לחדר..
אני: אהובי פגעתי בך נכון?
הוא: עזבי זה לא משנה תעשי מה שאת רוצה..
אני: אני אוהבת אותך
הוא: זה לא נראה ככה..
 
הוא ירד ללמטה לסדר ולכבות את כל הנרות אני נכנסתי למקלחת
התקלחתי והחלפתי בגדים כדי ללכת לישון אחר כך נכנסתי למיטה
והדלקתי את הטלויזיה הוא בינתיים היה במקלחת
שהוא יצא משם הוא לא אמר לי כלום אבל אני מכירה אותו ולפי ההבעות פנים שלו ידעתי שהוא מאוכזב וכועס עלי.
אחר כך הוא ירד ללמטה באיזשהו שלב אני נרדמתי..
יום אחרי התעוררתי ולא מצאתי אותו לידי נכנסתי למקלחת התארגנתי ואז ירדתי ללמטה
ראיתי אותו במרפסת יושב שם ובוהה ואין לי מושג במה
אני: בוקר טוב אנחנו צריכים לדבר..
הוא: הבחורה הראשונה בחיים שלי שאני מציע לה נישואים בדרך כזאת מיוחדת
והיא אומרת לי שהיא לא יודעת אם היא רוצה לקשור את החיים שלה איתי
זה נחמד מאוד.. אז אולי תסבירי לי מה את רוצה מהחיים שלי?
אני: שתירגע תדבר איתי
קמתי ויצאתי מהחדר לגמרי
הסתובבתי ברחובות לונדון פשוט ללא מטרה.. לא הבנתי למה אמרתי לו את זה
למה בעצם אני לא רוצה להתחתן איתו..
לא דיברנו כל היום הוא ישב על המחשב ועבד
ואני יצאתי לקניות ראיתי טלויזיה או קראתי ספר..
יום אחרי בבוקר התחלתי לארוז כי בערב הייתה לנו טיסה
בצהריים הוא עלה לחדר
הוא: אנחנו צריכים לדבר..
אני: נרגעת?
הוא: כן
אני:דבר..
הוא: אמרת שתחשבי על ההצעה מה החלטת?
אני: כן. ואני לא רוצה כרגע להתחתן..
הוא: טוב. אני מבין..
אני: אהובי על מה אתה כועס ? על זה שאמרתי לך לא? או על איך שאמרתי את זה?
הוא: על הכל.. אכזבת אותי.. הייתי בטוח שאת אוהבת אותי כמו שאני אותך..
אני: אתה יודע שאני אוהבת אותך
הוא: זה לא נראה ככה אבל עזבי אני צריך לעשות את החשבון נפש שלי עם עצמי..
אני: טוב שתגיע להחלטה תודיע לי..
חשבתי לעצמי מה עשיתי רע? כאילו אם אני לא רוצה להתחתן אז אני לא רוצה
למה הוא עושה מזה כזה סיפור? וחוץ מזה מה יהיה איתנו עכשיו?
חזרנו לארץ.. אחרי יומיים לקחתי את הדברים שלי והלכתי לאמא שלי
כתבתי לו מכתב על מה שאני מרגישה ושעדיף שהוא יהיה קצת לבד..
עברו להם עוד יומיים..  כבר שבוע וקצת שאיש ואני לא מדברים מאותו לילה
החיים שלי נהפכו לגמרי.. כל הימים האלה דיברנו בקרירות..
עד שעזבתי את הבית שלנו..
ביומיים האלה ניסיתי להבין מאיפה השריטה העמוקה הזאת שיש לי לגבי נישואים
מה בגלל שחוותי כישלון אחד במערכת יחסים זה אומר שאני אחווה שוב?
יום אחרי הגעתי למשרדים של איש.. שהוא ראה אותי הוא קיבל הלם
הוא: מה את עושה כאן?
אני: באתי לדבר איתך רציתי לדעת מה החלטת..
הוא: זה לא הזמן..
אני: למה?
הוא: רגע
הטלפון שלו לא הפסיק לצלצל כל הזמן הזה המזכירה שלו נכנסה לחדר
העובד שלו היה צריך משהו חשוב.. בקיצור כולם הפריעו לנו..
הוא: סליחה. את רואה מה קורה פה היום אני לחוץ ועצבני ולא בא לי עכשיו לנהל איתך את השיחה הזאת
ועוד פה במשרד..
אני: פעם לא היה מעניין אותך כלום שהייתי באה אליך גם אם היו מחפשים אותך מניו יורק לא היית עונה
הוא: טוב דיי את רואה שאני בעצבים אמרתי שזה לא הזמן לדבר..
קמתי ויצאתי..
הוא יצא אחרי.. הלכתי לכיוון המעלית.. שעצרתי לחכות לה..
הוא: אני מצטער יש לי מלא עבודה בואי נדבר בערב.. תחכי לי בבית שלנו..
אני: ביי
 
נסעתי לכיוון הבית שלנו ובדרך חשבתי איך
איש יכול להיות כל כך בוטה ציני ומגעיל שהוא רוצה..
הוא משקף אותי שאני עצבנית לא יאמן איך שאנחנו דומים בקיצוניות שלנו..
ואז הוא התקשר..
הוא: תקשיבי אני מצטער עוד 20 דקות אני בבית
תהיי שם גם את..
אני: בסדר.. ביי..
 
 
שהגעתי לשם הוא לא היה בבית..
הבנתי שאיש ואני הולכים לסיים את זה.. לא יודעת למה אבל הייתה לי הרגשה כזאת..
הוצאתי את המפתחות של הבית ואת המפתחות של האוטו שהוא קנה לי
ואת הכרטיסי אשראי שהוא נתן לי..
חשבתי על זה כמה הוא אוהב אותי הרי הוא נתן לי כל מה שרציתי הוא הראה לי כמה הוא אוהב אותי בכל דרך אפשרית.. הייתי מרגישה איתו את הביטחון הזה שכל כך אהבתי תמיד ידעתי שהוא שם בשבילי..
אחרי חצי שעה שמעתי את השער נפתח ואחרי 2 דקות גם הדלת..
הוא: מה זה כל מה שיש על השולחן..
אני: מממ אם אתה מתכוון שניפרד אם אני מחזירה לך את כל מה שהבאת לי
הוא: תגידי מה עובר עליך?
אני: איש אם אתה ואני מסיימים אני מחזירה לך הכל..
הוא: יש לי הצעה אבל את תצטרכי לענות עכשיו
אני: מה?
 
המשך בפק הבא..