התאהבות או לא? זאת השאלה!

קראו לה אתי... היא הייתה בת 17 ואני בן 15 היא רצתה אותי ואני חשבתי שרציתי אותה... היא משכה אותי אבל רק מינית ולא יותר... אני לא הבנתי איך יכולתי להיות איתה ואיך הסכמתי לצאת איתה... היא ציפתה ממני לגדולות והיא לא התחשבה בזה שאני קצת קטן
היה לה רשיון... נפגשנו די הרבה... לא רבנו... הכרנו יותר מדי.. היא רצתה אותי למרות שאני קטן היא האמינה בי היא רצתה להתחתן איתי היא קנתה לי מתנות... כתבה לי מכתבים ... ואני ? אני כמו מניאק המשכתי איתה למרות שלא רציתי אותה ... הייתה תקופה שהייתי בטוח שאני לא רוצה אותה... החזקתי עוד קצצת אולי יהיה משו ... אבל כלום... היא לא עשתה לי את זה... לא הבנתי מההתחלה למה אני איתה ... עדיין... היא כל היום 24 שעות ביממה דיברה איתי ואני אפילו מילה לא אמרתי לה...
ואפילו הייתי מסוגל לבוא ולהגיד לה אני אוהב אותך...
ולדעת שזה בכלל לא נכון... וכן הגיעה היום שאמרתי "דוולב אתה בוגר תגיד לה את האמת זה יהיה טוב לשניכם" וכן הנה הגיעה היום ואמרתי לה... היא הייתה עצובה התבאסה אבל מה יכולתי לעשות? באהבה לרוב יש גם אכזבה ... אבל לפחות עכשיו אני יודע שעשיתי את הדבר הנכון למרות שקצצצת איחרתי אבל לבסוף עשיתי אותו!!
אז לכל מי שיש משהו כזה... שיחכה שבוע גג כי אולי אתה מאוהב ולא מודה לזה... אבל תחכה זה משתלם ואם לא... אז תפרד זה טוב לשניכם !