אם תקרא את זה.תחסוך לך הרבה דמעות

ברק.


ניסיתי.אני לא אשקר.


ניסיתי להבליג המון.


לסלוח.לשכוח.להתעלם.


אבל בסוף.


התייאשתי.


מבחינתי אתה אהבת חיי.


תמיד היית ותמיד תישאר.


אהבת חיי.


אם רק היית מבין איזה עוצמה יש בשני המילים האלו יחד היית מבין את המשמעות.


היום.


אני מתחרטת.


על כל דקה שהשקעתי בך,על כל מילה טובה שנתתי לך,על כל חיוך שהוצאתי בזכותך.


איך אומרים "כגודל הציפייה גודל האכזבה".


חיכיתי לך כ"כ הרבה זמן.כ"כ הרבה זמן שתחזור.


שרדתי אותי טלפונים חצי שנה,ולמה?כי אהבתי.כי לא רציתי לוותר.


כי סלחתי.כי בני אדם טועים.


איך אומרים " לטעות זו תכונה אנושית ולמחול מעלה אלוהית" .


אז מחלתי לך.שכחתי. ויותר מזה אפילו לא חקרתי מה קרה באותו היום.


אוקי.אני מבינה שאתה צריך חופש אחרי חצי שנה סגור, אני מבינה שקשה להיות סגור בין 4 קירות עם פושעים גדולים.


מבינה.ומי כמוך יודע עד כמה מבינה.


כשאמא שלך דיברה איתי לפני איזה חודש ואמרה לי לא ללחוץ עליך.שאתה אוהב אותי.לא לסגור אותך יותר מידי כי אתה מרגיש כלוא .


נפגעתי.אבל הבנתי.באיזשהו מקום היא צדקה וכאב לי לסגור אותי.


אבל שמרתי עליך.הכל נעשה מהאהבה.מה נראה לך מתחשק לי לבוא שוב בשבת בבוקר לביקורים. אתה חושב שבלילה הייתי ישנה?אתה חושב שאם היית אומר לי "מצב חירום נדבר מחר סוגרים אותנו" אז הייתי ממשיכה את היום כרגיל ומחכה למחר.?!


ממש ממש לא. וחבל שלא!


דאגתי לך כמו משוגעת.


אבל אתה.התרגלת לטוב.


מה שהצבעת עליו קיבלת.


רצית דיזל?קיבלת.


רצית נעליים?באותה השנייה,


אפילו כרית לישון.אני זו שקניתי לך.


כל שקל שהיה לי נתתי לך .ואני לא מבקשת כלום בחזרה.


פשוט שום דבר.


כל מה שקיבלת-מכל הלב.שלך לתמיד.


רק ביקשת שקצת תעריך.


לא עוזר לי שתגיד "אני אוהב אותך" ותבוא כל שישי עם פרחים.


לא עוזר לי שתחבק ותנשק


לא עוזר לי לשכב איתך.


אני רק רוצה שתכבד אותי.


שתעריך אותי.


שתתייחס אליי כמו שמגיע לי.


כמו למלכה.


אני לא יגיד שאתה אפס או משהו כזה.


אבל אתה צריך שיעור או שניים ביחסי אנוש.


לפעמים אני חושבת שאין פשוט למה לריב איתך


כי אתה לא מבין


כי אתה יודע שבסוף אני ינתק.


לא נדבר שעה או שעתיים


תשלח לי פרחים


ואני יסלח.


וככה הגלגל חוזר...


שוב ושוב ושוב ושוב.


ולי נמאס לטאטא את הבעיות מתחת למיטה.


אני רוצה לנקות הכל.


אני רוצה שתדע שמבחינתי


גם בלי להודיע לך את זה רשמית


יש לך שבוע.


שבוע להיות בן אדם אחר.


אני.


שום טלפון לא יעשה.


שום הודעה


שום יחס.


עכשיו זה רק עבודה שלך


אתה אוהב.אני יודעת.


להתנהג- אתה לא יודע


ואני רואה את זה כלפי כולם


אתה פשוט לא יודע להתנהג.


לא עם ההורים שלך ולא עם החברים או האחים שלך


וכן.גם לא איתי.


תלמד לכבד.


ואז.


מבטיחה לך שאני ימשיך הלאה.


אתה בסך הכל מבחן בשבילי.


כמו ששיניתי אותי אני חייבת לשנות אותך.


אומנם אהבת חיי.אבל לא מתחתנים עם אהבה ראשונה ...