אהבה כואבת...למה זה צריך לקרות?אני אותך אוהבת.

אתה צודק,אחרי חודשיים לא צריך לחשוב על פרידה


כי במשך זמן זה הייתה איזו שהיא אהבה.


אומנם לא אמיתית ולא חזקה


אבל ישנה הרגשה.


אילו יכולנו מידי יום ביומו להיפגש,


להראות אהבה וללכת כל אחד בדרכו של אחר.


החיים מורכבים ואתה את זה יודע,


והפרידה שתיהיה אני יודעת שזה בלב פוגע.


לעזוב אותך זה כמו להשאיר לב שהוא חצוי,


אתה חיוני בחיי,אתה בשבילי בחיים רצוי.


אתה גם לימדת אותי חיים אחרים,


ועד כמה הם יכולים ליהיות בלעדיך אבודים.




כל יום היינו מדברים המון וזה הפך להרגל,


אני לא רוצה ליחיות בהסגר.


אני רוצה לצאת לחופשי יחד איתך,


אני כל כך שמחה שאתה לצידי ושאני איתך.


אתה חושב שאני משחקת בך,אבל זה לא נכון,


תבין,אני עושה את זה לטובתך...אני עושה בשבילך המון.


עדיף עכשיו להגיד להתראות מאשר מאוחר,


כי אם נמשוך את זה הרבה זמן זה יהיה יותר מידי מטומטם.




אהובי...שלא תבין אותי לא נכון:


אני אוהבת אותך כמישהיא שלא אהבה מעולם..אני התאהבתי שוב,


אתה הכי יקר לי בעולם,אתה לי מאוד חשוב.


ואני יודעת שאם ניפרד עכשיו בחיים יותר לא נשוב.


צריך לחשוב על ההחלטה הרבה,


זה יהיה גם לי קשה.


אני לא מצטערת על היום הזה בו הכרנו,


הבאת לי אור לחיים וזה היה באותו זמן שניפגשנו.


אני בחיים לא אשכח את זה וגם אותך,


אז עכשיו אתה מבין עד כמה אני אוהבת אותך?!




אבל רגע..לא סיימתי...במשהו ניזכרתי...


אם בקושי אתה עונה לי לטלפון כשהחברים לידך,מה יהיה בסוף?איך ככה אני אחיה לצידך?!


תחשוב...אבל לא יהיו לך תשובות..אני חושבת שאני סוגרת ואומרת להתראות