עצובה ומאוכזבת.

הכרתי אותך לפני חודשיים, בתקופה שחשבתי שכל הגברים הטובים תפוסים.. יצאנו חודש שבשבילי היה החודש הכי מקסים בחיי, התאהבתי בך מעבר לכל דימיון, הייתי נותנת לך את חיי אילו רק יכולתי.. אחרי חודש אמרת לי שיש לך לחץ בצבא ושאתה רוצה פסק זמן כדי שלא אחשוב שאתה עוד אחד מהמנייאקים שרוצה סתם להשלות אותי, האמנתי לך וחיכיתי לך שבועיים.. אחריי שבועיים התקשרתי ואתה אמרת שלא אחכה לך ואמשיך בחיי, לא האמנתי.. איך בן אדם יכול להיות כל כך אדיש אחרי כל מה שהיה בינינו, אמרת לי במשך כל התקופה הזו שיצאנו שאני חשובה לך ושאתה מתחיל להתאהב בי וכו' וכו' ואני נתתי לך את כל האמון שהיה בי, נתתי לך את הלב שלי ועכשיו הוא שבור, כואב..


כולם אמרו לי שאתה רוקד על שתי חתונות אך אני לא האמנתי ניסיתי לגרום לעצמי לא לחשוב על זה כי היית נראה הבנאדם הכי אמיתי והכי אמין שבעולם, ביום שישי האחרון נכנסתי לתא קולי שלך וגיליתי שאני הייתי בשבילך לא יותר ממשחק! שמעתי הודעה שמישהי השאירה לך, אם אתה רוצה לצאת איתה לסרט איתה ועם עוד זוג חברים.. הייתי בהלם! לא האמנתי שיכולת לעשות לי את זה.. למה המשחקים האלה? למה לא יכולת להיות גבר ופשוט להגיד לי שהקשר לא מתאים לך? למה סתם להשלות אותי ועוד אחרי כל ההבטחות האלה שלעולם לא תפגע בי?? כואב לי עכשיו ועצוב לי כי נתתי לך את הלב שלי והחזרת לי אותו פגום.. חשבתי שאתה האדם האחרון שיפגע בי אבל כניראה שטעיתי,  אני יודעת שהיינו יחד זמן קצר אבל אני לא מבינה מה היה לא בסדר בקשר שלנו, הכל היה כל כך טוב ונפלא למה ככה השארת אותי? לבד? בלי לדעת או להבין מה קרה?


אני יושבת בבית כבר שבועיים בוכה, על למה עזבת אותי ככה בלי להגיד לי שום דבר, הלוואי ותבוא לחייך מישהי שתפגע בך באותה המידה שאתה פגעת בי.. אני יודעת שהזמן הוא התרופה להכל ואני מתפללת שכמו שהתאהבתי בך מהר ככה אני ישכח אותך, הרי בשבילך הייתי כניראה מין בובת משחק שנהנית לשחק איתה כששעמם לך..


אני עדיין אוהבת אותך ומתקשה להאמין שזה קורה לי, איך אמשיך את חיי בלעדייך??? אני יודעת שלעולם לא תקרא את המכתב הזה אז אני רוצה לפנות לכל הגברים שבטח קוראים את זה, תפסיקו לפגוע בנו! תיהיו כנים איתנו ותגידו לנו הכל! אל תשחקו איתנו!! ואם לא מתאים לכם תיהיו גברים ותבואו ותגידו!!!