אני ניצחתי???!

חחח לפעמים אני יושבת ככה וחושבת לעצמי.."בויאנה אלינור שיחקת אותה חבל"ז אין אין את פשוט גאונה..."


הכל התחיל ככה לפני שנתיים וחצי קנינו בית באיזור שקט ונחמד כזה,תמיד האמנת המישפט.."משנה מקום משנה מזל.."וכן זה קרה בעודך קרה...חחח


אף פעם לא האמנתי בבנים משום מה...תמיד הייתי אוהבת לשחק איתם,לשחק בהם...אף  פעם לא האמנת שיש את המושג הזה 'אהבה' תמיד ידעתי שזוהי מילת שטות...חחח


היה לי איזה חצי שנה בלי ידידים ובלי שום 'דג ברשת',,
תמיד אהבתי להשפיל בנים...לרמוס אותם..להראות להם כאילו אני באה להיתנשק איתם ואז מפנה להם עורף..חחח צחקתי על כולם!!


אף אחד בחיים לא האמין שאי פעם אני אלינור התאהב ..תמיד היו אומרים לי 'אלינור את אף פעם לא תיתחתני..' חחח אני צוחקת כי הכל היה כ"כ ברור מאליו עד ש...


פגשתי אותו!! את השכן שלי מהבניין הסמוך..הוא היה כ"כ זוהר כ"כ עדין כ"כ שקט וחכם,תמיד ניסתי למצוא סיבה לדבר איתו..כל הזמן היה לי תרוץ אחר ...


אני הייתי בת 19 והוא היה בן 27,וזה התאים לי...


ככה זה היה במשך שנה שלימה..ניתקתי קשר מבנים..הייתי יושבת שעות ומחכה שהוא יבוא עם הרכב שלו מהעבודה..להיסתכל עליו ולאמר לו 'שלום',,


באחד הימים זה קרה!! הוא ישב בחוץ וקפצתי על המציאה...הצעתי לו שנילך לסיבוב..אנ'לא יודעת מה קרה לי באותו הרגע אבל הוא משך אותי..מה שהוא אמר לי בלב שזה הוא!! הוא האחד שלי!!


עשינו סיבוב..לאחר מכן ישבנו לשוחח שעתיים וחצי בעירך..ואיך שהוא היתידדנו..ואז זה קרה נישקתי אותו!! הוא לא הפנה ראשו..הוא היה קצת בהלם..


הוא סיפר לי ש4 שנים הוא לא יצא עם מישהי וזה הדליק אותי...מאוד!!


הוא פתח לפני עולמות שונים ויפים יותר...היתאהבתי בו..
עד שזה קרה..


"הצעת הנישואים"..לא חששתי הסכמתי..ושמחתי שזהו הוא שלי...


עוד חצי שנה בעירך אנחנו מיתחתנים..ואין מאושרים יותר מאיתנו...


קשה למישפחה שלי לעקל את זה..אבל  הינה זה קרה או יותר נכון לאמר..עומד לקרות...