כאב ותקווה

לפני כחודש נפרדנו והלב שלי עדיין מדמם מכאב מחנק בגרון ותחושת מועקה שמסתובבת


איתי כל היום,קשה לי ועצוב לי בלעדייך אני לא מוצאת נחמה בשום דבר אהבה שלי,כל מקום


כל שיר כל דבר מזכיר לי אותך אני פשוט לא יכולה בלעדייך אני זקוקה לך נשמה שלי אז


למה זה צריך להיות ככה למה ?את אומרת שגם את אוהבת אפילו יותר ממני גם לך קשה

בלעדיי אז למה הכל לא פשוט למה את צריכה להתחשב ולחשבן לכולם ולהתעלם מהאושר שלך


למה כי התאהבת בבחורה?? כי בפעם היחידה שחווית אהבה אמיתית זה איתי ואת מוותרת על


זה אני באמת מבינה אותך ויודעת כמה זה מצב קשה ומבלבל גם אני הייתי שם אבל קשה לי


קשה לי לראות את עצמי בלעדייך לדעת שמישהו אחר יגע בך רק בגלל שככה היא דרך החיים


גבר ואישה ולא אישה עם אישה,סיכמנו שנמשיך הלאה כל אחת לדרכה אז למה כל כמה ימים את


שולחת הודעות ומתקשרת את רוצה שאני אמשיך הלאה תני לי את הזמן תני לי להתגבר להחלים


את כל הזמן אומרת שאולי בעתיד נהיה יחד למה את נותנת לי סתם לצפות תשחררי אותי כבר


אם את לא תהיי איתי ואולי מי יודע בעתיד באמת יחד.