האהבה הראשונה של חיי / חלק ב'

טוב חבר'ה היום הזה היום "היום שאחרי הפרידה" קמתי בערך ב 10.. בלי מצב רוח בלי
כלום, הדבר היחידי שיכולתי לחשוב עליו זה רק על המלאכית שלי(בזמן שחשבתי היא הייתה
מלאכית לשעבר).. ככה עד עשרה ל 12 לא עשיתי כלום, הייתי רק בדיכאון.. ואז פתאום
הפלא' שלי מצלצל, על הקו שתי ידידות שלי שדיברו איתה.. אחת מהן כולה נרגשת אומרת
לי:"מיכאל, דיברנו עם אפרת, היא אמרה לנו שהיא חושבת שהיא עשתה טעות שנפרדתם, היא
מתגעגעת אלייך, והיא אוהבת אותך".

אנ'לא יכול לתאר כמה מאושר הייתי באותו רגע, המצב רוח שלי השתנה בשנייה, הדיכאון
שהייתי בו הפך לאושר בלתי רגיל, החלטתי לנסוע אלייה לשכונה, ואז כשאני אהיה ליד
הבית שלה להתקשר אלייה להגיד שתרד כי אני רוצה לדבר איתה, תיכננתי לעשות לה
הפתעה..צ'יק צ'אק התארגנתי ועליתי לאוטובוס, הנסיעה ממני אלייה לוקחת בערך 40 דקות,
ב 40 דקות האלה חשבתי מה אני אגיד, חשבתי מה יהיה בינינו.

הגעתי לשכונה, הייתי ליד הבית שלה, לקחתי ת'פלא והתקשרתי אלייה לבית.. ואני מחכה..
פתאום אני שומע ת'צליל שהקו תפוס.. אמרתי לעצמי שהנה הפיקשוש הראשון, מהר מאוד
התקשרתי לידידה שלי אמרתי לה לבדוק אם אפרת(טוב נו זה השם של חברה שלי) מחוברת
לאייסיקיו, היא אמרה לי שכן, אמרתי לה שתגיד לה שתרד כי אני רוצה לדבר איתה. ידידה
שלי אמרה לי שאפרת הייתה בהלם בהתחלה, ואחרי 10 דקות היא ירדה.. ואז ראיתי אותה,
ת'ילדה המקסימה הזאת שאני כול כך מת עלייה, שאני כול כך אוהב אותה, היא באה לעברי
עם החיוך המקסים שלה ואמרה לי:"אתה משוגע" .. אוייי.. כמה הייתי שמח שהיא אמרה לי
את זה עם הקול המקסים שלה ועם החיוך המדהים שלה.. הייתי בעננים.. במשך שעה אני והיא
עמדנו מתחת לעץ(כי היה שם צל) ודיברנו עלינו ומה יהיה איתנו..

אמרתי לה שאני צריך אותה לידי, שאני לא יכול בלעדייה, שאני אוהב אותה,אחרי שאמרתי
לה את כול זה.. היא אמרה לי שהיא מבולבלת, שהיא צריכה זמן לחשוב, אבל אחרי כמה זמן
היא שינתה את דעתה. היא אמרה לי שהיא רוצה שנחזור להיות ביחד, היא אמרה לי שהיא גם
אוהבת אותי, באותו רגע היו לי פרפרים בבטן..

התחבקנו והתנשקנו.. זה היה רגע מושלם, כול כך שמחתי בתוכי שאנחנו שוב ביחד.

ועכשיו בזמן שרשמתי ת'סיפור הכול מושלם אצלי, אני ואפרת שוב ביחד, ואין דבר יותר
טוב מזה..

תגיבו חופשי:)