ליבה המדמם- עופרי בנישו

ליבה המדמם

כעט נותר דומם

הדמעה שזלגה

על הלחי התייבשה

אותו אור ראשון

זוהר ומתהדר

היה אור אחרון

בודד ומהדהד



היא נותקה לבד בחלל החדר

עם קול נשימה עדין

לבדה עם עצמה קוראת לסדר

נתנה על עצמה את פסק הדין