שוב אתה תומר!!!

תומר,


יקיר שלי, פעם היית המלאך השומר שלי הנסיך על הסוס הלבן שלי, לפחות ככה חשבתי, וזה היה מזמן. עכשיו אתה נשוי ויש לך אישה בבית שאוהבת אותך ואתה אוהב אותי ולאט לאט האהבה שלי אלייך דעכה ונעלמה. היום אני לא אוהבת, אלא אובססיבית ומקנאה בה שהיא מקבלת את כל האהבה שלך. ניתקתי את הקשר אחרי הנישואין שלך ולמרות זאת ביומולדת שלי חיכיתי להודעה ממך ולא שלחת. חלפו להם הימים עברו הלילות ושלחת הודעה לשאול לשלומי, ואחרי עוד חודש התנצלת בפניי והרגשת לא נעים כי רצית לשלוח הודעה ביומולדת אבל לא שלחת סלחתי לך (על כלום, הרי אני ביקשתי נתק). כמה ימים אח"כ ראיתי אותך איתה ביחד שבאתם לעשות שבת אצל ההורים שלך. כל שישי שבת הסתכלת עליי בבית כנסת לא הורדת את המבט וזה הפחיד אותי, חשבתי שאני מדמיינת למרות שבאמת הסתכלת, הבטת, נעצת מבטים, חייכת וקרצת כאילו אנחנו עדיין חברים. ביום ראשון אחרי הצוהריים שלחת לי שוב הודעה ואמרת שאתה מרגיש שאתה מציק כי ביקשתי הפסקה ואתה שולח הודעות דיברנו קצת ואמרת שאתה רוצה שנחזור לקשר ושלאישתך לא יפריע (הרי היא לא יודעת מה היה בנינו רק שאני רוצה אותך). הסכמתי למרות שכולי מלאה בחששות, שאני אפגע או שהיא תפגע או אפילו שאתה. תבטיח לי שלא תיפגע בי שוב ושלא תאכזב אותי כמו בעבר. למרות שמעכשיו הלב שלי לא משחק במשחק הזה הוא מחוץ לכל מגרש בעיקר לשלך. אז תומר אני מקווה שאני לא אהרוס למרות שכולי מלאה בקנאה ורצון קטן לנקמה, אבל אני לא יעשה את זה כי בי עוד יש נשמה...


שלך לבינתיים, האלמונית!!!