לחשוק זה אנושי אבל לאהוב זה נשגב

אני יודעת שזה נראה כאילו לקחתי את המצב יותר מדי קשה אבל זה ממש לא כך - עברו 3 שנים מאז הרגשתי כך כלפי מישהו - והפעם התחושה היא כל כך אמיתית,כל כך טובה ועם זאת - כל כך רעה. הוא משגע אותי - כל דבר אני מנסה לפרש ולבדוק למה הוא אמר את זה או למה הוא עשה את זה... חצי לב אומר לי שימי פס על כולם לכי ותתחילי איתו ומה שיהיה - יהיה. החצי השני (השפוי יותר) אומר תשכחי מזה ומהר לא רק שאין סיכוי , כולם ירכלו ויעשו לך עין הרע עד שתיפרדו לו יניחו לכם אף פעם חוץ מזה הוא הולך להיות מנהל למה שהוא בכלל ירצה לצאת עם אחת העובדות? אני לא מעניינת אותו בכלל. אני מניחה שמה שמניע אותי להמשיך זה סה"כ העובדה שאף פעם לא שמעתי לא ממשי מפיו תמיד אלו היו העצות של הבנות ...(כמה אנשים יודעים על זה  - ממש מפחיד) אבל אני לא יודעת מה לחשוב. אולי הוא כן רוצה ומפחד להודות? אולי הוא ממש לא רוצה ומפחד לפגוע? האמת אני לא רואה שהוא שם עליי הרבה,די לא אכפת לו - או שזה בכוונה? אני ממש לא יודעת. אני פשוט מבולבלת ומתוסכלת. אבודה.