אהבה שלא אשכח... פרק 1

היייקק פה storm9 יש פה סיפור שאני רוצה לספר לכם.. הסיפור לא אמיתי הוא לא עליי אבל אני לוקחת מקרים מהמציאות.


זה התקרב מהר יותר ומהר יותר. המסיבה שלי . לאט לאט, התחלתי ממש להתרגש. לא יודעת למה, אף פעם לא התרגשתי מדברים כאלה. אולי בגלל שלי, הבחור הכי חתיך בתיכון יהיה שם? שכחתי להציג את עצמי. שלום, קוראים לי מאי ואני בת 15 בדיוק עוד שבוע. אני לא יודעת בכלל מה אני אמורה לעשות, ילדה בת 15 בכיתה ט' ליומולדת שלה. סרט בקולנוע? בריכה? ים? מסיבת פיג'מות? לא יודעת מה אני אמורה לעשות! דניאל הייתה אמורה לבוא אליי עוד כמה דקות. היא החברה הכי טובה שלי, אין לי מושג מה הייתי עושה בלעדיה. נשכבתי על המיטה והתחלתי למלמל לעצמי דברים, ואני חושבת שניצוצות קטנים של דמעות החלו לזלוג על עייני. פתאום, יצאתי מהחלום הזה בבום כששמעתי את הפעמון מצלצל. זאת בטח דניאל.


דניאל: "מאי תפתחי! עוד רגע ואני שוברת את הדלת! מצאתי לך רעיון ליומולדת!"


אני: "בסדר בסדר שנייההה דניאלל! אני יורדת!"


פתחתי לה את הדלת, ואני רואה אותה עומדת מולי, אדומה כולהה..


אני: "מה עבר עלייך? "


דניאל: "מה עבר עליי?! את באמת רוצה לדעת?!"


אני: "יודעת מה? לא כל כך באליי אני עייפה. להביא לך משהו לשתות? "


דניאל: "אהה ?! חוצפנית ! אם תע.. , טוב טוב זה לא מוביל לשומקום.. אני אשתה לימונדה "


אני: "טוב אז תקחי לך ותביאי לי גם את יודעת איפה. אני מחכה לך למעלה בחדר שלי.."


עליתי למעלה ושמעתי את דניאל קוראת לי כלבה אבל לא נורא, שניננו רגילות לזה. היא כמו אחותי. היא הכל בשבילי. אני מספרת לה הכל, את כל החיים שלי והיא גם. כשהגעתי לחדר שלי, ישר ישבתי על המחשב שלי ונכנסתי לאייסי לשנות ת'סטטוס:


-----


פוו עם החיים שלי דניאלוושש..


דניאלוושש ?!? חולע עלייך אהובתי אישתיי.. מה עם הלימונדה ?!


עוד שבוע היום הגדול.. צפו לזה...


-----


פתאום קיבלתי sms. מעניין ממי זה? דיייי!!!


אני:"דניאל!!! לפה עכשיו!!!"


דניאל: "מההה? ממה? קרה משו?!!"


שמעתי אותה רצה במדרגות במהירותת. היא נכנסה מתנשפת כולה.


דניאל: "מה קרה מאי?!! "


אני: "קיבלתי sms מליייי!"


דניאל: "מה? ! תביאי לראות "


-----


עוד שבוע היום הגדול אהה? = ) מצפה לזה בקוצר רוח.


לי.


-----


באותו רגע, אתם לא מבינים מה עבר לי בראש. נדמה היה לי שראיתי את כל חיי עוברים מולי. לי? לי גוטמן?? הילד הכי שווה וחתיך בתיכון מסמס לי?? אולי הוא רומז על זה שהוא רוצה להיפגשש.. מחר? אני חייבת להיראות הכי טובב. אולי עינינו ייפגשו, ושנינו נחייך חיוך תמים ויפה כזה.. וואז, נתקרב אחד אל שני ו..


דניאל: "מאי.. ? תצאי מזה!"


אני: "מהה? אהה? אע סליחהה. נוו ?!? מה את אומרת?!!?"


דניאל: "אני לא אומרת שזה כזה ביג דיל. מאיצ'וק בבקשה אל תצפי ליותר מידי מחר טוב? כולם בתיכון מכירים את לי גוטמן. הוא עושה את זה לכולן. "


אני: "מה?! קראת מה היה כתוב בכלל?"


דניאל: "כהה מאמי וזה לא אומר הרבה.. חשבתי שהוא רוצה שתיפגשו. טוב עזבי זה לא חשוב עכשיו... "


די כעסתי עליה. לא יודעת למה. זה לא שהיא אשמה או משהו נכון? היא תמיד אומרת לי את האמת .. אין לי סיבה לכעוס עליה. למרות זאת, די התעצבנתי עליה. כאילו מה היא מבאסת אותי?!


אני: "טוב טוב תהיי בשקט את לא מכירה אותו.."


דניאל: "סליחה? ומי את בדיוק? חברה שלו? "


אני: "אני לא אבל את היית מתה להיות נכון?!? "


דניאל: "טוב מה את יוצאת עליי עכשיו ?!? אהה ?! ניסיתי לעזור את יודעת! עזבי עזבי את אף פעם לא מעריכה אף אחד.. "


אני: "מאיפה הבאת את זה עכשיו? מה קשור?!"


דניאל: "אני יגיד לך מה קשור- תמיד אני עוזרת לך, מקשיבה לך, מבינה אותך, שומרת את הסודות שלך, איתך! ומה את עושה? רבה איתי על שטות? על איזה בחור מטומטם אחד?!"


אני: "מה? אל תקראי לו מטומטם הוא יותר חכם ממך זה בטוח!"


הגזמתי... עכשיו באמת הגזמתי... אני יודעת שלדניאל יש קצת אפשר להגיד בעיות בלימודים. זה היה ממש לא פייר. אני לא מאמינה שעשיתי לה את זה


אני: "דניאל סליחה סליחה לא התכוונתי! זה נפלט לי!"


דניאל: "יודעת מה? תחשבי מה שבא לך.. אני עפתי "


ראיתי אותה בורחת מהדלת. אף פעם לא ראיתי אותה ככה. מה אני יעשה עכשיו ?! היא צודקת! היא תמיד איתי! יאווו איזה בלאגן. הכל בגלל לי הזה. אוףף אני עייפה. כבר ממש מאוחר.. הלכתי ליחשון ונשכבתי במיטה.. לא נרדמתי עד השעה 12 בלילה. איזה יום מצפה לי מחר..


~


התעוררתי מוקדם מוקדם ב6 וחצי למרות שהלימודים מתחילים רק ב9! אוףףף אני כל כך עייפה.. התחלתי להיתכונן לבית הספר.. ארגנתי תיק, שתיתי שוקו ואכלתי חביתה, וירדתי לסלון. לבשתי מכנס טייץ ארוך אפור כהה וגופייה לבנה עם מלא איקסים שחורים ונעלי אולסטאר שחורות אבל גם לבן.. אפשר להגיד שעדיין היה קיץ למרות שהיה לי די קריר. שכחתי לגמרי מלי, ושבטח נדבר היום . הוא בכיתה יא' מה אני אמורה לעשות ? ! אבל זה עוד כלום. את מה שהיה אתמול עם דניאל לא שכחתי, למעשה, חשבתי על זה כל הזמן.


זהו. חייבת ללכת לתיכון. איזה תיכון מעפן יש לנו.. התחלתי ללכת ברגל ופתאום ראיתי את לי הולך עם החבורה שלו בצד השני של הכביש.. לא שם לב אליי. מהר התחלתי ללכת מהר יותר ומהר יותר לכיוון בצפר. שלא יראה אותי... ואז כמובן לפי חוקי מרפי הם שמו לב אליי ושמעתי את חברים של לי צועקים אליי "מאיייווששששש היי איזה כוסית בואי הנה ! " כמובן כרגיל התעלמתי מהםם והמשכתי ללכת. פתאום, בפתח של השער ראיתי את דניאל מעולפת .


זהו... זהו לפרק. ההמשך יבוא אחרי 3 תגובות.. מקווה שאהבתם,


stormmmm9