כבר לא...

הוא נהנה להשפיל אותי כל הזמן ואני לא יודעת למה נשארתי איתו והמשכתי לספוג את העלבונות שלו.


היתי סתם ילדה תמימה כשהסכמתי להיות איתו בכלל, הוא היה יפה,אבל רע.


לפעמים חשבתי שבאמת אין לו לב כמו שכולם נהגו להגיד לי, אבל העיוורון שלי גרם לי להאמין בזה שהוא טוב ושהוא כן אוהב אותי למרות הכל.


תהיתי למה הוא יוצא איתי? אני לא כוסית כמו כל הבנות האלה שנמרחות עליו כל הזמן, אני סתם בחורה רגילה, גם לא התלבשתי יפה, לא טיפחתי בעצמי, כל הזמן רק לימודים ועבודה.


הוא לא הפסיק להעליב אותי כל החודשיים שיצאתי איתו, הוא השפיל אותי ליד החברים שלו ואני? עדיין נשארתי איתו כמו מטומטמת.


רק כשתפסתי אותו בוגד בי באותו מועדון שהינו יוצאים אליו עם כל החברים שלו, נפרדנו סופית.


הרגשתי שבורה, למרות שבתוך ליבי ידעתי שזה יגיע מתישהו.


דנית, חברה טובה מאוד שלי, לא נתנה לי לשקוע בדיכאון.


היא זו ששינתה אותי, פקחה את עיני כשסיפרה לי כל מה ששמרה בבטנה עליו.


היא הכירה אותו כי הוא היה חבר של אח שלה.


שבועיים לאחר הפרידה שלי מאור, פגשתי אותו במקרה בפיצריה העירונית.


הוא ישב שם עם כל חבריו המטומטמים כשנמרחות אליו 2 בחורות בדיוק מהסוג שהוא אהב. עברתי לידם בתקווה שלא יציקו לי. ראיתי את מבטו של אור, הוא הביט בי בשתיקה ואני ניסיתי להמשיך ,אך לצערי הרב אחד מחבריו היה חייב לזרוק איזו הערה מעצבנת כמו " מסכנה הילדונת, שברת את ליבה" וכמובן כל החברים שלו צחקו. באותו רגע ממש התרגזתי וחזרתי לשולחן שלהם. " אתה יודע מה אור? אני שמחה שעיני נפקחו וכעת אני יודעת מי אתה באמת, לא יותר מסתם ילד מטומטם שעוד לא התבגר, והאמת היא שאני לא יודעת למה בכלל יצאתי איתך..אתה אפילו לא יודע לנשק כמו גבר".


כולם שתקו המומים אבל אז אור  היה חייב להגיד משהו ולהוריד את הביטחון שלי למתחת לאדמה." אני דווקא יודע למה יצאתי עם יצורה מהסוג שלך, כדי לזכות בהתערבות של 200 שקל, כי זה בדיוק מה שאת שווה". שתקתי, החנקתי את דמעותיי, כבר לא היה לי מה להגיד, פשוט התאכזבתי לגלות עד כמה הוא מרושע באמת. כולם עדיין שתקו ולא צחקו, כנראה גם הם שמו לב שהוא באמת מרושע. פשוט הלכתי משם והתיישבתי בשולחן שלנו ליד שנית.


"אל תתייחסי אליו מאיה, את יודעת שהוא סתם מטומטם" דנית ניסתה לעודד אותי. אבל שתקתי, הרגשתי הכי מושפלת בעולם.


החלטתי שעלי להמשיך הלאה! מי הוא בכלל שבגללו אעצור את החים שלי? אחרי כל ההשפלות והעלבונות שלו הוא לא שווה כלום בעיני.


החלטתתי שאני צריכה לגרום לו להבין מה הוא איבד.


התפטרתי מכל אותם הבגדים שהיתי לובשת, בגדים שהיו גדולים עלי בכמה מידות.


החלטתי שעלי להמשיך הלאה! מי הוא בכלל שבגללו אעצור את החים שלי? אחרי כל ההשפלות והעלבונות שלו הוא לא שווה כלום בעיני.


החלטתתי שאני צריכה לגרום לו להבין מה הוא איבד.


התפטרתי מכל אותם הבגדים שהיתי לובשת, בגדים שהיו גדולים עלי בכמה מידות.


דנית עזרה לי לבחור בגדים שכן יתאימו לי, ורק אז הרגשתי מטומטמת שהסתרתי גוף כמו שלי, אני אומנם נשמעת שוויצרית אבל אני לא באמת כזאת...


חיכיתי בקוצר רוח ליום השישי שאני ודנית תכננו לצאת לאותו המועדון הקבוע של אור.


החלטתי ללבוש שמלת מיני צמודה ולפזר את שיערי לשם שינוי.


איפור וכל השאר אתם כבר יודעים..וכמובן נעלי עקב..שלא ממש נהגתי לנעול בעבר.


רעדתי כשהגענו למועדון. "תרגעי מאיה, הכל יהיה בסדר, אם תראי אותו פשוט תתעלמי! זכרי שבאנו לפה ליהנות!" דנית חייכה בעידוד. "מה היתי עושה בלעדייך אני לא יודעת" חייכתי אליה בחזרה.


נכנסנו למועדון והתיישבנו ליד הבר, אני מוכרחה להודות שכן חיפשתי אותו במבטי, התעניינתי לדעת איך הוא יגיב למראה החדש שלי.


לא הרגשתי כלכך בנוח עם המחשופים של השמלה, לא היתי רגילה לזה, אבל כל פעם הזכרתי לעצמי שאני נראת בסדר גמור.


בסופו של דבר ראיתי אותו, הוא ישב על הספות עם החברים שלו וכמובן איזו בלונדינית שנמרחת עליו.


שמתי לב שפתאום בנים מסובבים מבטים כשעוברים לידי, בעבר לא היו נוהגים לעשות את זה.


אור ראה אותי רק כשאני ודנית התחלנו לרקוד ויכולתי לראות עד כמה הוא מופתע.


רקדתי עד שבחור כלשהו התקרב והחל לרקוד איתי צמוד, לא הרגשתי בנוח אבל בגלל שאור הביט בי רציתי להראות לו שכן נמשכים אליי והמשכתי את הריקוד. דנית הופתעה לראות איך "השתחררתי", אך היא שאלה אם אני רוצה שהיא "תציל" אותי מהבחור הזה. נתתי לה סימן שהכל בסדר והיא המשיכה לרקוד לידינו עם ידיד שלה.


לאחר כחצי שעה הלכתי לשבת ליד הבר ולפתע ראיתי את אור מתקרב לכיווני. הוא הזמין משקה כשעמד לידי בוחן אותי מכף רגל ועד ראש כמה וכמה פעמים עד שזרק הערה..כרגיל מעליבה "מתאים לך להתנהג כמו שרמוטה"(מצטערת על המילים הבוטות)


הבטתי בו במבט מלא בוז והמשכתי לשתוק כשסובבתי את מבטי לכיוון אחר, כמתעלמת ממנו. "אל תשחקי אותה, אני יודע שאת עדיין מתה עליי" הוסיף, וכלכך שנאתי אותו באותו רגע,שנאתי את השחצנות שלו, את זה שהוא תמיד חשב שהוא טוב מכולם.


רציתי לעצבן אותו והמשכתי לשתוק ובדיוק הבחור שאיתו רקדתי התקרב אלי ולקח את כף ידי כשהוא מושך אותי לרחבת הריקודים, ואור נשאר שם לבדו עם ההערות הדביליות שלו.


בסוף הוא באמת יישאר לבד.


את ההמשך אתם בטח מתארים לעצמיכם, עברה תקופה שבה היתי פוגשת את אור באותו מועדון, אבל ניסיתי לא לדבר איתו עד שיום אחד היחס הקר שלי נמאס עליו והוא גרר אותי אל מחוץ למועדון, ניסיתי להשתחרר ממנו, אך הוא היה חזק יותר.


"מה את מנסה לעשות כשאת מתעלמת ממני?" הוא שאל אותי בטון תקיף כשיצאנו החוצצה.


"אני מנסה לגרום לך להבין שאתה לא הבחור היחידי על פני האדמה ויש בחורים הרבה יותר טובים ממך, וגם שלא תחשוב שכל הבחורות רוצות רק אותך, אני מעדיפה גברים שכן יודעים לנשק" אמרתי בביטחון ואין לי מושג מאיפה הביטחון הזה בא.


הוא הביט בי מופתע, בטח..הוא לא ציפה שבחורה תמימה ומטומטמת שתגיד לו דברים כאלה.


תתפלאו אבל עדיין הרגשתי משהו כשהוא היה לידי, למרות שחלק ממני שנא אותו.


לפתע הוא תפס אותי במותניים והצמיד אותי אליו אמר משהו כמו "לא יודע לנשק אה?" ואז הוא נישק אותי, נשיקה שמעולם לא קיבלתי כמותה, אפילו כשהינו חברים הוא לא נישק אותי ככה.


ניסיתי לדחות אותו למרות שלא רציתי שיפסיק.


"אידיוט!!! אני שונאת  אותך!! אל תתקרב אליי יותר!!!" אמרתי בתוקפנות אחרי שדחפתי אותו. אבל הוא עמד שם וחייך חיוך מוזר.


"כן..אני רואה כמה את שונאת אותי" אמר בנימה רגועה.


נכנסתי למועדון, לא יודעת מה בדיוק הרגשתי, היה משהו בנשיקה של אור, אבל ידעתי כמה הוא מרושע ושהוא יהיה מסוגל לספר לחברים שלו שהיה בינינו משהו..אתם יודעים מה..


לאחר כ2 דקות גם הוא נכנס למועדון וכשעבר לידי זרק לי מבט חודר אל תוך העיניים..