סיפור אמיתי שמדבר לכל בחורה...

אני בת 18 וחצי וכמו כל בחורה רציתי נסיך על סוס לבן... בהתחלה ממש רציתי שהחבר הראשון שלי יהיה הקשר ההכי ארוך שלי.. זה לא קרה, לאחר מכן היו לי לא מעט אכזבות גם אשר הכניסו אותי לדיכאון של שנים. רציתי בן מסויים וכפי שהסתבר הוא רק רצה לנצל אותי וכשלא הלך לו הוא לא שם עלי. זה שבר אותי. לאחר מכן התגברתי והתחלתי לאט לאט לצאת ולהכיר בנים חדשים אבל את מי שהכרתילא הרגשתי שזה מי שאני באמת רוצה... אז עזבתי את זה.


הרגשתי שלא בדיוק מיציתי את הזמן... וזה מה שכואב. זה מציק.. שלא ניצלתי את הזמן.. רק חיכיתי וחיכיתי שהנסיך על סוס הלבן יבוא. הוא לא בא.. כעיקרון הוא קיים רק באגדות. אבל בסה"כ רציתי גבר אוהב באמת.. זה קורה לפעמים לא? אז למה לי זה לא יכול לקרות?ועכשיו אחרי כל כך הרבה הוא עדיין לא בא.. ולא נראלי שיבוא כי אכן הוא קיים רק באגדות. אבל מה כבר בקשתי? גבר שיכבד אותי, שבאמת באמת יאהב אותי, יעריך אותי, שיהיה לו אכפת ממני, שיהיה לנו כיף ביחד. הכי חשוב שגם יהיה נאמן לי. זה באמת הגזמה לרצות את כל זה?


עכשיו הכרתי מישו... עדיין אני לא סגורה על עצמי איזה מין טיפוס הוא.. האם הוא רציני או לא.. מה הוא רוצה מהקשר שלנו. וכששאלתי אותו מה חשוב לו אצל הבחורה ואז הוא ענה לי ויש לי טיפה תחושה שהוא אמר לי את מה שאני בעצם רציתי לשמוע... ואז שאל אותי בחזרה מה חשוב לי אצל הבן.. זה מה שאמרתי לו אז הוא אמר לי כזה.. "נשמע טוב.. מחר אני הולך לקנות לעצמי סוס לבן" - כאילו מה זה כבר אמור להגיד לי? שמה? נראלכם שבחור רציני שבאמת היה רוצה אותי היה עונה לי ככה.? כאילו מה אין מצב שאני אמצא גבר שבאמת יאהב אותי ? זה אומר שאני צריכה להתפשר על גברים שלא באמת מעריכים ואוהבים...? ואז סתם להתחתן איתם מחוסר ברירה בשביל כמה שנים מסכנות ואז להתגרש? אז מזה שווה בכלל.........